ע"ע 30660-11-12

תקציר

המערערת והמשיבה בתיק בבית הדין לעבודה חלוקים על דחיית הערעור שכנגד של המשיב, שהוגש ארבעה ימים לאחר המועד האחרון. המערערת טוענת כי יש לדחות את הערעור שכנגד אך ורק מן הטעם שהוגש מעבר למועד האחרון, וכי טעותו של בא כוח המשיב אינה סיבה מיוחדת להארכת המועד האמור. זאת ועוד, טוענת המערערת כי הערעור שכנגד אינו נופל לקטגוריה של אותו עניין – במובן הצר – של הערעור הראשוני, ועל כן אין להתירו. מנגד, טוען המשיב כי מעמדו התלוי ועומד של הערעור מהווה טעם מיוחד להארכת המועד להגשת הערעור שכנגד. השופט מצדד במשיב, בעיקר משום ששני הערעורים נובעים מפרשנויות הפוכות לאותו מסמך. לפיכך, השופט קובע כי הערעור שכנגד עומד בקריטריונים להארכת המועד האחרון להגשה ואין לדחותו, במיוחד בהתחשב באיחור הקצר ובהיעדר חוסר תום לב. אשר על כן, מתקבלת בקשת המשיב להארכת המועד להגשת הערעור שכנגד, ובקשת המערער לדחות את הערעור שכנגד נדחית. השופט מסיים וקובע כי הוצאות הבקשות יילקחו בחשבון בעת פסיקת ההוצאות בפסק הדין הסופי.