ע"פ 15655-03-12

תקציר

בית המשפט המחוזי בנצרת דחה ערעור שערער על תחולתם המצטברת של עונשי מאסר מותנה שהוטלו במשפטים שונים. המערער טען כי בית המשפט נעדר סמכות להורות על הפעלתם של שני עונשי מאסר מותנים שהוטלו בגין עבירות נפרדות במשפטים שונים, וקבע כי יש לחפוף את העונשים או להפחית את הקצר מהעונש הארוך יותר. עם זאת, השופטים דחו טענה זו פה אחד ואישרו את החלטת בית המשפט קמא. הם הדגישו כי סעיף 45 לחוק העונשין קובע את היחס בין מאסרים שונים שהוטלו באותו עונש לבין אופן ריצויים, והוא אינו חל על המקרה הנוכחי בו הוטלו עונשי המאסר על תנאי בהליכים נפרדים. זאת ועוד, פסק הדין בעניין מסרואה תמך בתפיסה כי החלת עונש מאסר מותנה בגין עבירה אחת אינה שוללת עונשי מאסר מותנים אחרים שהוטלו באותו פסק דין. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות המערער בהתבסס על מקרים קודמים בהם נקטה התביעה עמדה שונה, בקובעו כי מדובר באירועים בודדים שאינם מהווים תקדים משפטי. עוד ציינו השופטים כי שיקול הדעת להורות על עונשי מאסר מותנים מצטברים או חופפים נתון בידי בית המשפט, והרשעותיו והסדריו הקודמים של המערער באותם מקרים היו שיקולים רלוונטיים. בסופו של דבר, בית המשפט המחוזי הותיר על כנו את העונש המקורי, והדגיש כי שני המאסרים המותנים ירוצו ברצף.