ע"א 4664/08

תקציר

פסק הדין הנדון הוא בעניין סיווגם של שני מערערים כ"נפקדים" לפי חוק נכסי נפקדים, ביחס לסכסוך רכושי במזרח ירושלים. המחלוקת המרכזית נסובה סביב פרשנות המונח "תושב", והאם המערערים כשירים להיות תושבי מזרח ירושלים מכוח חוק ההסדרים המשפטיים והמינהליים. פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר סיווג אותם כ"נפקדים", החלטה שאושרה על ידי ערכאת הערעור. השופטים מסכימים כי המערערים לא הביאו ראיות מספיקות לסתור את חזקת היותם "נפקדים", כהגדרתה בסעיפים 30(א) ו-(ב) לחוק נכסי נפקדים. בית המשפט מצא כי המערערים לא הוכיחו את השתתפותם במפקד האוכלוסין משנת 1967 או את רישומם במרשם האוכלוסין, שהם דרישות להתחשבות בהם כתושבים לפי חוק מרשם האוכלוסין. יתר על כן, בית המשפט קבע כי חוסר השתתפותם הפעילה של המערערים בהליך, יחד עם בעיות מהימנות סביב עדיהם, פעלו נגד טענתם. ערכאת הערעור גם בחרה שלא להתערב בממצאים העובדתיים של הערכאה הנמוכה יותר, במיוחד אלה הנוגעים להערכות מהימנות של עדים, והדגישה כי קשה להעריך עניינים אלה מבלי להיות נוכחים באולם. פרשנות הוראות הדין הרלוונטיות ופסקי דין קודמים תומכים במסקנת הערכאה הנמוכה יותר כי הנכס שבמחלוקת מסווג כ"נכס נפקד". בנוסף, דחה בית המשפט את טענות המערערים בדבר סעד חלופי והחזקת דרכונים אמריקאים, ולא מצא בהם כל שחר. החזקת האזרחות הכפולה לא השפיעה על ההחלטה, שכן הדרישות המשפטיות למעמד תושב במזרח ירושלים מבוססות על נוכחות פיזית ורישום רשמי, שהמערערים לא עמדו בהם. בסיכומו של דבר, הערעור נדחה, והמערערים חויבו בהוצאות המשיב, כאשר השופט א' פוגלמן הציע כי ההחלטה תתקבל על יסוד הדיון הנ"ל.