דנ"א 67560-08-24

תקציר

ממלא מקום הנשיא, יצחק עמית, דחה את הבקשה לדיון נוסף בפסק דין קודם בעניין התחייבויות חוזיות ושיפוי. השופטים בתיק הקודם נחלקו בשאלה האם האישומים המדוברים שלובים זה בזה או עצמאיים. דעת הרוב קבעה כי חובת שיתוף הפעולה בחוזה הספציפי היא עצמאית, בהתבסס על לשון החוזה והנסיבות הספציפיות. עוד קבעו כי לא ניתן לבטל את החוזה באופן חלקי, והחילו את הפסיקה הקיימת על העובדות. השופט כבוב, בדעת מיעוט, העלה את סוגיית קיזוז האישומים אך לא הצטרפו אליו שאר השופטים. לוזון, שהגיש בקשה לדיון נוסף, טען כי פסק הדין קובע פסיקות חדשות וקשות ופוגע בזכויותיה הפרוצדורליות. עם זאת, הנשיא עמית קבע כי פסק הדין לא קבע פסיקה חדשה, אלא החיל פסיקה קיימת על עובדות המקרה. הוא הדגיש כי חילוקי דעות בין שופטים כשלעצמם אינם מצדיקים דיון נוסף וכי הערות אגב של שופטים אינן משפיעות על הכרעת הדין. מאחר שטענותיו של לוזון היו טענות "המערער", גם בהן לא היה די כדי להצדיק דיון נוסף.