ע"א 2408/05

תקציר

בית המשפט דחה את תביעת התובע כנגד הנתבעת, בקובעו כי אין עילת תביעה. התובע טען כי הנתבע, אשר חתם על מכתב המבטיח את חובותיה של חברה, אחראי אישית לאי מילוי התחייבויותיה של החברה כלפי התובע. עם זאת, בית המשפט מצא כי לשון הערבות ברורה ואינה מכסה את החוב המדובר. זאת ועוד, בתצהיר הנתבע, אשר נתמך בראיות תיעודיות, נקבע כי הוא לא היה בעל מניות או דירקטור בחברה בתקופה הרלוונטית, ובכך שולל כל טענה ליריבות. התובע לא הציג כל ראיה לסתור את תצהירו של הנתבע או לחקור אותו לגביו, אלא הסתמך על הטענה כי יש לברר את הדברים במהלך המשפט. בית הדין הזהיר מפני דחיית התביעות על הסף, אך במקרה זה, הימנעותו של התובע ממסירת פרטים כלשהם או תיקון כתב התביעה, למרות שהייתה לו הזדמנות לעשות כן, הצדיקה את הדחייה. בנוסף, ניסיונו של התובע להכניס פרשנות חדשה לערבות לא נתמך בפרטים כלשהם. כתוצאה מכך, הערעור על הפיטורים נדחה, והתובע חויב בהוצאות הנתבעת ובשכר טרחת עורך דין.