ע"א 3489/99

תקציר

ערכאת הערעור החליטה לקבל את הערעור, ופירשה את סעיף 49(ב) לחוק מס שבח כך שמוכר ובן זוגו, יחד עם ילדים שאינם נשואים מתחת לגיל 18, ייחשבו כמוכר יחיד. בית המשפט בחן הן את לשון החוק והן את כוונתו, והדגיש את הצורך למנוע העלמות מס באמצעות העברת נכסים בתוך משפחות לצורך ניצול פטורים. מטרת הפטור היא להכיר בדירת מגורים כחלק מהרכוש הפרטי של המשפחה לשימוש אישי ולא כנכס להשקעה. היסטורית, פטורים ניתנו ליחידים, ואפשרו הימנעות ממס על ידי העברת בעלות בנכסים בין בני משפחה. עם זאת, תיקון מס' 8 העביר את המיקוד מיחידים לתא משפחתי כדי למנוע פרקטיקות כאלה, עם פטורים זמינים אחת לארבע שנים. בית המשפט הדגיש כי המטרה היא לשמור על שוויון ולהימנע מהטבות מס בלתי צודקות באמצעות הסכמים מוסדרים מראש העלולים לנצל את חוקי המס. השופטת שטרסברג-כהן חלקה על כך, וטענה להתחשבות בהסכמי ממון טרום נישואין והציעה כי במקרים מסוימים יש לראות את בני הזוג כמוכרים נפרדים, במיוחד כאשר הנכסים נמצאים בבעלות נפרדת לפני הנישואין. ההחלטה נשענה בסופו של דבר על דחיית טענת המשיבה למעמד מוכר נפרד, ובכך חייבה אותה לכסות את הוצאות הערעור, תוך הדגשת ההתמקדות בעיגון דיני המס בהגינות, יעילות ומניעת מניפולציות תוך שמירה על ניטרליות בהחלטות פיסקליות אישיות.