LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"פ 5873/22

פסק-דין עליון

📋
מספר הליך5873/22
📂
סוג הליךע"פ
📅
תאריך25 ביוני 2023
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםדניס קסקביץ נ. מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםח כבוב, י אלרון, ר רונן

תקציר

ניתוח משפטי של המקרה ע"א 5873/22 I. עקרונות גזר הדין והביקורת השיפוטית עליו המקרה מדגים את העיקרון השיפוטי המתמשך לפיו גזר הדין חייב לאזן בין חומרת העבירה לבין הנסיבות האישיות של העבריין. בעוד שמעשיו של המערער מאופיינים כחמורים וראויים לגינוי, ערכאת הערעור מכירה בכך שגזר הדין אינו עונשי גרידא אלא גם מבקש להקל על השיקום ולשקול גורמים מקלים. הדבר עולה בקנה אחד עם עקרון המידתיות, הקובע כי הענישה צריכה להתאים הן לחומרת העבירה והן לנסיבותיו של העבריין. II. חידושים משפטיים וגישה שיפוטית עיקרון משפטי משמעותי המודגם כאן הוא סמכות שיקול הדעת של בית המשפט לבחון ולשנות גזרי דין לאור ראיות חדשות, נסיבות משתנות והבנות מתפתחות של שיקום עבריינים. בית המשפט מפגין גישה חדשנית על ידי בחינה פעילה של ההתפתחויות לאחר גזר הדין - כגון השתתפותו של המערער בתוכנית גמילה מסמים - והפוטנציאל לשינוי העונש בהתאם. III. התחשבות בגורמים שיקומיים בית המשפט מדגיש את חשיבות השיקום ואת מאמצי ההשתלבות של הפוגע בחברה. גישה זו מדגישה התפתחות בחשיבה המשפטית המעדיפה אמצעים טיפוליים ושיקומיים על פני סנקציות עונשיות גרידא, ומטפחת גישה מורכבת יותר המאזנת בין צדק לבין כבוד האדם ופוטנציאל לרפורמה. IV. ניתוח קונטקסטואלי והערכת עונש השוואתית ערכאת הערעור משתמשת במשפט השוואתי, תוך התייחסות למקרים קודמים (ע"א 5851/09 וע"א 6980/22) כדי לקבוע אם העונש שהוטל חורג מהסטנדרטים במקרים דומים. זה מדגיש חידוש משפטי שבו שיקול הדעת השיפוטי מבוסס על אמות מידה של עמיתים, ומקדם עקביות והוגנות בגזר הדין. V. היבטים פרוצדורליים ומהותיים של התאמת גזר דין סמכותו של בית המשפט לתקן גזר דין לאחר המשפט – בהתבסס על עקרונות הצדק והמידתיות – מקבלת כאן אישור מחדש. ההחלטה להפחית את תקופת המאסר בפועל מעונש ראשוני גבוה יותר ל-12 שנים מדגימה את תפקידו של בית המשפט להבטיח שהענישה תישאר בגבולות המתאימים, בהתחשב הן בסיכון לרצידיביזם והן בהתקדמות השיקום. VI. סיכום מקרה זה מדגים את השינוי המשפטי לעבר גישה גמישה, שיקומית ואינדיבידואלית יותר לגזר דין במסגרת המשפט הפלילי הישראלי. הוא מדגיש את יכולתה של הרשות השופטת לחדשנות משפטית באמצעות יישום ראיות נסיבתיות, ניתוח מקרים השוואתי והבנה ניואנסית של שיקום עבריינים, ובכך מעשיר את העקרונות המשפטיים המנחים את המשפט הפלילי.

ע"פ 5873/22 דניס קסקביץ נ. מדינת ישראל, עליון (25.6.2023)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית