רע"א 33302-07-11

תקציר

התערבותה של ערכאת הערעור במקרה זה מתמקדת בשכר הטרחה הראוי לכונסי נכסים בפירוק שותפות. בית המשפט מכיר בעיקרון הכללי של אי התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי בקביעת שכר טרחה, אך מקרה זה מציג נסיבות חריגות. כונסי הנכסים מונו לפקח על פירוק שותפות הכוללת מספר נכסי מקרקעין. בית המשפט קובע כי שכר טרחת הכונסים צריך להיגזר מהשווי הכולל של כלל הנכסים, ולא רק מהמחצית שנמכרה, שכן תפקידם היה לחסל את כלל אחזקות השותפות במקרקעין. מאמצי הכונסים חרגו מפעולות שגרתיות, והצדיקו את קביעת שכר טרחתם ברף העליון של התעריף המקובל. עם זאת, בית המשפט מסכים עם המשיבים כי יש לבחון את שכר הטרחה ביחס ל"שורה התחתונה" וניתן לעדכנו כלפי מטה אם בית משפט קמא יראה זאת סביר. לפיכך, התיק מופנה חזרה לבית משפט קמא על מנת שיקבע את שכר הטרחה המתאים, תוך התחשבות בשווי כלל המקרקעין, וכולל מע"מ בחישוב. ההחלטה מתקבלת ללא צו להוצאות, ועל בית משפט קמא מוטלת החובה לשקול את כל הגורמים הרלוונטיים לקביעת שכר טרחת כונסי הנכסים.