פש"ר 525/96

תקציר

המערער, ויטלי קריספי, היה המייסד, המנכ"ל וחבר הדירקטוריון של ח. אלקטרוניקה (1988) בע"מ ("החברה") עד שהעביר את השליטה לצדדים שלישיים. ביום 17.7.96 מכר המערער חלק ממניותיו בחברה והתפטר מתפקידו כדירקטור, אך המשיך לעבוד בחברה. ב-3 בנובמבר נקלעה החברה לקשיים כלכליים קשים והוגשה בקשה לפירוקה. המערערת הגישה תביעת חוב לנאמן, בדרישה לפיצויי פיטורים ותשלומים נוספים מהחברה. הנאמן דחה את תביעת החוב בהחלטה לקונית. בית המשפט קבע כי הנאמן לא מילא את תפקידו השיפוטי בכך שלא נתן החלטה מנומקת. הדיון בתביעות חוב הוא שלב נפרד בהליך הפירוק, שקדם לקביעת סדר הפירעון הסופי לנושים. לפיכך, היה על הנאמן לדון בכל תביעת חוב לגופה ולתת החלטה מנומקת. באשר לתביעה לפיצויי פיטורים, מצא בית הדין כי המערערת לא הצליחה להוכיח קיומם של יחסי עובד מעביד בתקופה הרלוונטית. למרות שהמערערת מסרה תלוש שכר כראיה, בית הדין לא השתכנע נוכח היעדר ראיות תומכות אחרות. באשר לטענה בדבר חובות עתידיים, קבע בית המשפט כי ערב שלא פרע את ערבותו יכול לתבוע חוב מותנה בהליך פירוק. בית המשפט הכיר בתביעת החוב של המערער בגין שווי הנכס המשועבד שלו, אך מצא כי יש לסווגה כחוב נדחה בשל ניהולו הכושל של המערער והיוון דק של החברה. בית המשפט דחה גם את טענת החוב המאוחר של המערערת בעניין ערבות אישית לבנק הפועלים בע"מ, שכן ניתן וצריך היה לכלול אותה בתביעת החוב המקורית. באשר לתביעה לדמי שכירות שלא שולמו, קבע בית המשפט כי המערער ויתר על זכויותיו על פי ההסכם הרלוונטי בכך שלא אכף אותו במהלך שליטתו בחברה. לבסוף, דחה בית המשפט את הטענות בדבר שיק שלא נפרע ותשלומים לחברת ביטוח, שכן המערערת לא הביאה ראיות מספיקות לביסוס טענות אלה. משכך, דחה בית המשפט את הערעור והורה למערערת לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין רק לאחד המשיבים.