ע"פ 10518/06

תקציר

בית המשפט שקל את הנסיבות והטענות שהציגו הצדדים והגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור. המערער ביקש לחזור בו מהודאתו לפי סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי, המחייב אישור מבית המשפט המבוסס על "טעמים מיוחדים". פסילות כאלה הן נדירות ויוצאות דופן; בית המשפט לא מצא סיבות משכנעות להתיר זאת במקרה זה. המערער הודה מרצונו החופשי, והיה מיוצג בבית המשפט, מתוך הבנה כי הסדר הטיעון אינו מחייב. קלטת חדשה, אף שהתקבלה כראיה, לא סתרה את עובדות כתב האישום, ולא הראתה כל סוגיה משמעותית שתצדיק חזרה בו מהודאתו. על אף שההקלטה חשפה התנהלות משטרתית בלתי הולמת לאחר מעצרו, היא לא שינתה את העובדות בהן הודה המערער, לרבות השתתפותו בפעילות משבשת. הועלו טענות למחדלי חקירה מצד המשטרה, אך לא היה בהן די כדי להטיל ספק סביר באשמתו של המערער, נוכח הודאתו במעשים. בית המשפט הדגיש כי מחדלים במהלך החקירה אינם מובילים אוטומטית לזיכוי אלא אם כן הם מעוררים ספק סביר. בסופו של דבר, בית המשפט לא ראה סיבה לעכב את ההרשעה, ואישר את דחיית הערעור.