עפ"ג 45010-01-20

תקציר

השופטים קיבלו את הערעור על העונש שהטיל בית משפט קמא על המשיב, וקבעו כי הרף התחתון של מתחם הענישה החל בצו בית משפט על תנאי ובמאסר. קביעתו של בית משפט קמא לא הייתה ראויה ולא שיקפה את מדיניות הענישה הראויה, והיו נסיבות המצדיקות התערבות. השופטים הפנו למספר מקרים קודמים לתמיכה בטענתם וטענו כי נסיבותיו של מקרה זה שונות מאלו של המשיב, בעיקר בכמות הסם שנתפס ובעונש שהוטל. עוד ציינו השופטים כי בית משפט קמא שם דגש רב מדי על הצדדים החיוביים של נסיבותיו האישיות של המשיב, ולא נתן משקל מספק לחומרת מעשיו, לכמות הסם המדובר ולצורך בענישה ובהרתעה. תחת זאת, גזרו השופטים על המשיב ארבעה חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, לצד שלושה חודשי מאסר על תנאי, התחייבות בסך 2,500 ש"ח וצו מבחן ל-12 חודשים. פסק דין זה, קיוו השופטים, ישקף טוב יותר את האינטרס הציבורי וייתן מענה הולם למעשיו של המשיב.