תמ"ש 77421-12-20

תקציר

בית המשפט נוקט משנה זהירות כאשר הוא דוחה תביעה על בסיס מקוצר, שכן הוא שולל מהתובע את יומו בבית המשפט. דחייה על הסף של תביעה היא צעד שננקט רק כאשר אין אפשרות שהתובע יקבל סעד. יש לדחות את התביעה במקרה זה משום שהוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות. המכתבים שהציגו התובעים ואשר היוו את הבסיס לתביעתם נשלחו למעלה משבע שנים לפני הגשת התביעה, והם לא נכללו בחריגים כלשהם שיאריכו את תקופת ההתיישנות. חלק מהמכתבים נשלחו לפני עשרות שנים. התובעים לא הסבירו מדוע הגישו את התביעה באיחור כה רב, וגם הנזקים החמורים שלטענתם לא הצדיקו את השיהוי. יתר על כן, חלק מהמכתבים נעדרים את אלמנט ה"פרסום" הנדרש לתביעת לשון הרע, שכן הם הופנו ישירות לתובעים. גם האיומים במכתבים לא התממשו, ומקורם של חלק מהמכתבים לא הוכח דיים. ככלל, התביעה נדחתה כראוי משום שהוגשה על הסף מחמת שיהוי והתיישנות. עם זאת, השופט מוציא צו המונע מהנתבע ליצור קשר, להטריד או להשמיץ את התובעים בכל דרך שהיא, עם השלכות כספיות משמעותיות אם יופרו. ההחלטה מתקבלת ללא דעות קדומות, ושני הצדדים יישאו בעלויות שלהם.