ע"ו 34820-04-15

תקציר

המערער במקרה זה הוא מטופל במרכז לבריאות הנפש באר שבע שאושפז בכפייה לאחר שביצע עבירות מין בקטין. הוא ערער על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית לדחות את בקשתו לחופשה מבית החולים, שהייתה בקשתו השלישית מסוג זה. המערער טען כי הוועדה לא פעלה בהתאם להנחיות בית המשפט מפסיקה קודמת, שקבעה כי יש לשקול חופשה אם לא חלה החמרה במצבו הנפשי. עם זאת, הוועדה מצאה כי לא חל שיפור משמעותי במצבו הנפשי של המערער וכי הוא עדיין מהווה סכנה לציבור, במיוחד בנוכחות נשים וילדים. עוד ציינה הוועדה כי תובנתו של המערער לגבי מצבו הייתה מוגבלת וכי הוריו, שהציעו להשגיח עליו במהלך החופשה, לא הבינו עד תום את חומרת מעשיו. בית המשפט הסכים עם הערכת הוועדה לגבי מצבו הנפשי של המערער והסיכון הנשקף ממנו, אך החליט לקבל את הערעור בחלקו. בית המשפט קבע כי ניתן להעניק למערערת שלוש או ארבע חופשות קצרות בנות שמונה שעות כל אחת, בליווי שני ההורים, בתנאים מחמירים להבטחת שלום הציבור. חופשות אלה יהיו במעקב צמוד של בית החולים כדי להעריך את התנהגותו ומצבו הנפשי של המערער. ההחלטה נכנסה לתוקף שבוע לאחר מכן כדי לאפשר זמן להיערך.