סע"ש 1115-09-17

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובע, מר מדינה, שביקש מעמד של מציל קבוע דור שני בעיריית אשדוד. העירייה דחתה את בקשתו בטענה שאינו עומד בדרישות חוק העבודה וההסכמים הקיבוציים. עם זאת, בית המשפט קבע כי מר מדינה מילא אחר התנאים הנדרשים, לאחר שעבד שתי עונות רחצה מלאות ורצופות בשנים 2012 ו-2013. יתר על כן, בית המשפט מצא כי טענות העירייה נגד מתן מעמד קבע לא התבססו על שיקולים לגיטימיים של תקינה או תקציב, אלא על גורמים זרים, קרי השתייכותו של מר מדינה למחנה הלא נכון וחוסר נאמנותו למנכ"ל העירייה. בית המשפט הורה לעירייה להכיר במר מדינה כמציל קבוע דור שני החל מסוף עונת הרחצה 2013 ולפצותו בהתאם. בנוסף, חויבה העירייה לשלם למר מדינה פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 20,000 ₪ והוצאות משפט בסך 25,000 ₪. פסיקה זו מחזקת את העיקרון לפיו על רשויות ציבוריות לפעול ללא משוא פנים ובהתאם להסכמים קיבוציים, ולא לגלות העדפה על בסיס קשרים אישיים.