ת"א 2643/06

תקציר

הקרקע המדוברת, גוש 6105 חלקה 79, נמצאת בבעלות משותפת של קואטה רחמים ועיזבון סאלם אברהם. על הקרקע בית בן שתי קומות בבעלות רחמים, בית משותף בן שש דירות ושטח לא בנוי. עזבונם של סאלם ורחמים חלקו לכאורה את הקרקע, אם כי ההסכם לא הוצג בבית המשפט. לבית המשפט נודע על מספר עסקאות שביצע סאלם בנוגע לקרקע ולבית המשותף שנבנה עליה. עסקאות אלה כללו העברת מניות במקרקעין לבנותיו ומתן דירה בבית המשותף לבת אחרת. לאחר מותו של סאלם ירשו יורשיו את עזבונו, וחלק מיורשיו ובעלי הדירות הנוכחיים בבית המשותף חלקו על הבעלות על המרתף בבניין. המחלוקת העיקרית הייתה לגבי סיווג המרתף כרכוש משותף או כיחידה נפרדת. בית המשפט התייחס גם לסוגיית העיקול הזמני על המרתף שהטילה אחת הנתבעות, גאולה דילבסקי, ואי תשלום חוב לכאורה של 5,000 דולר על ידי אחד מבעלי הדירות, כץ שלום. השופט קבע כי טענת הפלישה, בדבר הסגת גבול הבנייה בבית המשותף על אדמתו של סאלם, אינה מעכבת את רישום הקרקע כבית משותף, שכן סאלם ויתר על טענה זו בשנת 1999. עוד קבע השופט כי לא ניתן להצמיד את השטח הלא בנוי למרתף, שלא ניתן לרשום כיחידה נפרדת בבית המשותף. כמו כן, העיקול הזמני על המרתף שהטיל דילבסקי הוכרז כבטל, שכן הוא לא אושר בפסק הדין ולא התקיימו דרישות דין אחרות. הזכויות החוזיות במרתף היו שייכות לקבלן, אשר ויתר עליהן לסאלם בהסכם פשרה. הסכם זה גם ויתר על טענת הפלישה של סאלם. השופטת הדגישה כי רוכשי הדירות לא שילמו עבור המרתף וכי הוראת זכות הקדימה בחוזי המכר לגבי המרתף אינה חלה במצב זה. באשר לחוב שחב לכאורה כץ שלום, פסק השופט לטובת בעל הדירה הנוכחי וקבע כי החוב לא הוכח וכי כץ לא היה צד להליך. לסיכום, פירט השופט את הצעדים הבאים האפשריים, לרבות חלוקת הקרקע או המתנה להקמת מבנה נוסף על השטח הלא בנוי. השופט הציע גם לפתור מכשולים נוספים, כגון רישום הערת אזהרה בדבר צו מניעה זמני, וקבע כי על כל צד לשאת בהוצאותיו. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ונחתמה ביום 18.8.2015.