ת"א 18581-12-22

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך בין שכנים המתגוררים באותו בניין בתל אביב על השימוש בשטח קרקע קטן הצמוד לדירת הקרקע של המשיב. המבקשים, לרבות נציג דיירי הבניין, התנגדו לניסיונה של המשיבה להשתמש בשטח לצורכי חניה. הנציג תבע בעבר את הבעלים הקודמים של דירת המשיב, ואסר עליה להשתמש בשטח לחניה אלא אם קיבלה היתר כדין. לאחר שהבעלים הקודם מכר את הדירה למשיב, תבע הנציג את המשיב, וכתוצאה מכך ניתן פסק דין שאישר את איסור החנייה. לאחר מכן תבע המשיב את המבקשים, בדרישה לפיצוי בגין התנגדותם ולחילופין צו שיאפשר לו להשתמש בשטח לחניה. המבקשים ביקשו לדחות את התביעה, בטענה כי פסק הדין בתביעת הנציג מהווה מעשה של בית המשפט, והטענה הנוכחית נעדרת שחר. בית המשפט נעתר לבקשה, וקבע כי פסק הדין הקודם מקים השתק עילה, ומונע מהמשיב לדון מחדש בסוגיה. בנוסף, מצא בית המשפט כי המשיב לא הוכיח כל פגיעה שנגרמה לו כתוצאה מבנייתו הנטענת של המבקש ללא היתר, ודחה את התביעה מחוסר עילה. לפיכך נדחתה תביעת המשיב לפיצויים ולצו מניעה נגד המבקשים, והם חויבו לשלם למבקשים הוצאות בסך 20,000 ₪.