ע"א 1729/06

תקציר

פסק הדין בתיק הירושה של משפחת אדמסקי עוסק במאבק משפטי ממושך בין שני אחים, אברהם ויהושע אדמסקי, סביב צוואת אמם המנוחה. אביהם נפטר בשנת 1995 והוריש את כל רכושו לנכדו, גדעון, שהוא בנו של אברהם. אמם, רחל אדמסקי, הורישה זמן קצר לאחר מות בעלה את כל רכושה ליהושע. אברהם ערער על תוקפה של צוואת אמו וטען כי היא נגרמה כתוצאה מאונס, איומים, השפעה בלתי הוגנת, מרמה ומרמה, כאמור בסעיף 30 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. בית המשפט המחוזי דחה תחילה את התנגדותו של אברהם והורה על עריכת הצוואה, מה שהוביל את אברהם לערער. השופטת חיות המליצה להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לפסק דין מפורט שיתייחס לכל הטענות הרלוונטיות, וכך עשתה. פסק הדין המשלים דחה שוב את טענותיו של אברהם, והוביל לערעור נוסף. הטענה העיקרית הייתה שיהושע הפעיל השפעה מופרזת על אמם בכך שאיים להתאבד אם לא תשאיר לו את רכושה. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות אלה לא הוכחו, תוך הסתמכות על נימוקיה המוצהרים של הצוואה וראיות אחרות. הצוואה עצמה הזכירה את חלוקת הרכוש הבלתי שוויונית של האב וביקשה לתקן אותה. בנוסף, לאם הייתה אפשרות לשנות את רצונה אך לא עשתה זאת, וייעוץ משפטי עצמאי חיזק את הרעיון של רצונה החופשי והאמיתי. בית המשפט דחה גם טענות על מידע שגוי וטעות בהוראות הצוואה. ככלל, הערעור נדחה, ופסק הדין המשלים אושר. השופטת נאור, יחד עם המשנה לנשיא ריבלין והשופט לוי, הדגישה כי ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי מבוססים על ראיות משמעותיות ואין להפריע להם.