ת"א 32787-12-16

תקציר

הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 764,231 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, שכן מעמדו של התובע שווה ערך לזה של המדינה לעניין חובת תשלום מיסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים. סכום זה ישולם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. כמו כן נדרש הנתבע לשלם 43,500 ₪ עבור הוצאות המשפט של התובע ושכר טרחת עורך דין. החלטה זו מתבססת על סעיף 38 לחוק הביטוח הלאומי וסעיף 42 לפקודת הפרשנות, הקובעים כי לא יטיל חיקוק חובה על המדינה אלא אם נאמר זאת במפורש. למרות שיש ביקורת כלפי חקיקה זו, היא עדיין ניתנת לאכיפה ומכובדת בחוק הישראלי. אין מקום לפרש את סעיף 38 בצמצום, וטיעוני הנתבע המבוססים על דברי חקיקה אחרים, לרבות רשות הפיתוח, אינם משכנעים דיים כדי לגרוע מזכויותיה של התובעת. לפיכך נקבעה זכותה של התובעת לפטור מארנונה, לרבות היטלי תיעול ושטחים ציבוריים פתוחים. פסק דין זה הוא סופי????, אלא אם שני הצדדים מסכימים אחרת, או שיוגש ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.