ע"ע 36771-01-20

תקציר

תיק זה עוסק בשלושה ערעורים הנוגעים לתביעתו של ד"ר איברהים רביע לפערי שכר במהלך התמחותו ברפואה. ההתמקדות הייתה בזיהוי מעסיקו של רביע במהלך ההתמחות ותחולתם של הסכמים קיבוציים לאחר מכן. רביע התמחה בחלקו בבית החולים המשפחה הקדושה, שבו הייתה הכרה חלקית להתמחות, ובחלקו בבית החולים זיו, בסיוע הסכם בין שני בתי החולים. המשפחה הקדושה שילמה את משכורתו של רביע לאורך כל הדרך, וזיו שימש כמארח מקצועי, ללא רמת תעסוקה זמינה עבור רביע שם. בית הדין האזורי קבע תחילה כי למרות שהמשפחה הקדושה לא הייתה מחויבת להסכמים הקיבוציים, בית החולים זיו היה מעסיקו של רביע במהלך שהותו במקום, מה שמזכה אותו בהפרשי שכר על פי ההסכמים. עם זאת, החלטת בית הדין לערעורים הפכה זאת, וקבעה כי בית החולים המשפחה הקדושה נותר מעסיקו היחיד של רביע. פסק הדין הושפע מהאותנטיות והלגיטימיות של שיתוף הפעולה בין בתי החולים, שנחשב הכרחי בשל מעמד ההכרה החלקית של המשפחה הקדושה. יתר על כן, בית הדין לא מצא כל כוונה מצד אף אחד מבתי החולים לעקוף הסכמים קיבוציים או לקפח את רביע כלכלית. מנהל מקרקעי ישראל תמך בדעה כי ההסכמים הקיבוציים אינם חלים על עובדי בית החולים המשפחה הקדושה. בעקבות זאת נדחו ערעוריו של רביע, והוא חויב בהוצאות משפטיות עבור בית החולים הממלכתי והמשפחה הקדושה.