י"ס 1105-09-21

תקציר

בפסק דין זה נדרש בית המשפט להכריע בדבר מקום מגוריהם של שני ילדים קטינים שהוריהם נפרדו והתגרשו. אמם של הילדים רוצה להעביר אותם ממושב X, שם הם גרים כיום, לעיר Y, המרוחקת כ-120 ק"מ משם, ואילו האב רוצה לשמור על הסטטוס קוו. בית המשפט צריך לקבל החלטה זו מכיוון ששני ההורים, שהם האפוטרופוסים הטבעיים של הילדים, אינם יכולים להסכים עליה. תחילה משרטט השופט את הרקע לתיק ואת ההליכים המשפטיים שהובילו להכרעת הדין. הם ממנים הן אפוטרופוס חוקי לקטינים והן מומחה כדי להעריך את המצב ולפעול לטובת הילדים. בקשת האם להעביר את מגורי הילדים ל-י' נדחית, שכן בית המשפט מחליט כי טובת הילדים היא לשמר את המצב הקיים, במיוחד נוכח חוסר ההיערכות והפגיעה הפוטנציאלית ברווחת הילדים. החלטה זו מתבססת גם על חוות דעת המומחה, המדגישה את צרכיהם המיוחדים של הילדים ואת החשיבות שלא לקבל החלטות חד צדדיות הנוגעות להם. במקום זאת, השופט מורה לילדים להמשיך להתגורר במושב X וללמוד בבית הספר הנוכחי שלהם, עם אפשרות לשנות את תוכנית ההורות אם האם תבחר שלא לחזור למושב. צו המניעה האוסר על המעבר תקף, והאם נושאת בהוצאות המשפט, בסך 5,000 ₪. החלטה זו מתקבלת בדחיפות כדי להבטיח את רישומם בזמן של הילדים לבית הספר ואינה נועדה להעניש את האם על מעשיה.