ע"פ 24613-07-14

תקציר

הערעור נועד לערער על פסק דינו של בית משפט קמא שזיכה את המשיב מהאישומים שיוחסו לו. השופטים פוסקים לטובת דחיית הערעור ומסכימים כי התערבות בהחלטת בית משפט קמא אינה מוצדקת. התיק מסתמך על ראיות נסיבתיות, ובית משפט קמא האמין להסברו של המשיב לנסיבות. בעוד שגרסתו של המשיב נראית מוטלת בספק, מסקנתם של השופטים היא כי כישלון החקירה פגע באופן מהותי ביכולתו של המשיב להתגונן. השופטים מדגישים כי מחדלי חקירה, כגון אי השגת רשימת שמות הנבחנים, מייחסים ספק סביר לגרסת התביעה. הם מסכימים כי התביעה לא הצליחה להביא ראיות מספיקות להוכחת אשמתו של המשיב מעבר לספק סביר. עם זאת, אין בהחלטה זו כדי להשפיע על החלטות מוסדות החינוך בנוגע לזכאות המשיב ללמוד. השופטים מדגישים כי פסק דינם מתייחס להליך הפלילי בלבד ואינו מביע דעה על הסכסוך האזרחי סביב העניין. בסופו של דבר, הערעור נדחה פה אחד.