ע"א 502/64

תקציר

התיק עסק בסכסוך שותפות מורכב ובדיון דחוף לתשלום 3,450 ₪ בהתבסס על מספר עילות חלופיות, כולל שטר חוב, חוזה שותפות וטענות לרווחים שלא שולמו. המשיב, שניהל עסק לטיפול בעניינים הקשורים למשרד הרישוי חבר במקור לאדם אחר שהעסיק את שלמה מרקוביץ כמייצג. עם פרישתו של השותף לגמלאות, הסכים המערער, שהיה גיסו של מרקוביץ, לרכוש את חלקו של השותף ולהמשיך את העסק עם מרקוביץ כעובד. נחתמו חוזה שותפות ושטר חוב, כאשר המערערת השקיעה 3,450 שקל. עם זאת, המערערת מעולם לא השתתפה באופן פעיל בעסק, ומרקוביץ ניהל אותו כבעבר. מרקוביץ שילם תשלומים למערער, שהאחרון ייחס לחלקו ברווחי השותפות. בהמשך החזיר מרקוביץ למערער 3,350 שקל, חלקו במזומן וחלקו בשטרות. כאשר תבע המערער את יתרת הסכום המגיע לו, התעוררה מחלוקת, כאשר המערער טען כי לא קיבל את מלוא הסכום למעט הרווחים. המשיב, לעומת זאת, טען כי הסכום הוא הלוואה למרקוביץ, ושטר החוב ניתן כבטוחה, שכבר נפרעה. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המערערת, תוך שהוא מאמין לגרסתם של המשיב ומרקוביץ לאירועים. המערער ערער, אך בית המשפט העליון דחה אותו ואישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. השופטים קבעו כי מרקוביץ הוא החייב העיקרי, ופירעון החוב הביא לפקיעת שטר החוב, אף ששמו לא הופיע עליו, לפי סעיפים 27(א) ו-60(ג) לפקודת השטרות. בנוסף, הדגישו השופטים כי השטר שנותר בידי המערער אין משמעותו בהכרח שלא נפרע, ודי היה בפירעונו של מרקוביץ מטעם המשיב כדי לפסול את השטר, חרף היעדר הוראה מפורשת. השופט כהן, השופט לנדוי וממלא מקום הנשיא אגרנט הסכימו כולם עם ההחלטה, והבטיחו את דחיית הערעור והטלת הוצאות על המערער.