בש"פ 10835/05

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לארבעה ערעורים על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לשחרר למעצר בית ארבעה משיבים שהוגש נגדם כתב אישום בגין סמים במקום להחזיקם במעצר עד תום ההליכים המשפטיים. העררים, שהגישה המדינה נגד צווי השחרור, ביקשו להאריך את מעצרם של המשיבים בשל עוצמת הראיות נגדם והסכנה הנשקפת מהם לחברה. עם זאת, השופט קבע כי אמנם יש די ראיות לכאורה, במיוחד עבור אוסרוב ובילאל, כדי להצדיק מעצר, אך נסיבותיו הפרטניות של כל משיב וזמינותם של אמצעים חלופיים מצדיקים בחינה נוספת. השופט הדגיש את חומרת העבירות, ובפרט סחר מאורגן בסמים, אך הכיר בבעייתיות בהסתמכות התביעה על עד מפתח שהיה מכור לסמים והיו לו סתירות בעדותו. בסופו של דבר החליט השופט כי ניתן יהיה לשחרר את כל ארבעת המשיבים בתנאי מעצר בית מחמירים יותר מאלה שהורה עליהם בית המשפט המחוזי במקור, לרבות העתקת מקום מגוריהם לאזורים המרוחקים יותר מ-30 ק"מ מיפו והגדלת הפיקדונות הכספיים. כמו כן הושמו המשיבים תחת פיקוח מעצר, תנועתם הוגבלה והם נדרשו לספק ערבויות. השופט הדגיש את חשיבות שלום הציבור ואת הצורך בהרתעה בתיקי סמים, אך הגיע למסקנה כי תנאי מעצר הבית המחמירים מפחיתים במידה מספקת את הסכנות הטמונות במשיבים.