ע"א 201/60

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על הכרעה בתביעה בין עזבונו של אשר לויצקי, לבין שני ערבים (המערערים) ובנק לאומי ישראל בע"מ (המשיב). הבנק תבע את העיזבון ואת הערבים לחוזי הלוואה וערבות בדיון דחוף. הנתבעים ביקשו רשות להתגונן וטענו כי החוזים נחתמו כאשר היו במצב קרוע ואינם משקפים את העסקה בפועל. עוד טענו כי המנוח לא קיבל כל הלוואה מהבנק. בית המשפט המחוזי דחה את טענות הנתבעים ופסק לטובת הבנק. הנאשמים ערערו על החלטה זו. בית המשפט העליון דחה את הערעור בערעור אזרחי מס' 201/60, וקיבל אותו בערעור אזרחי מס' 478/60. בית המשפט קבע כי ניתן לקבל את תצהירו הנוסף של המשיב לתיקון הפגמים בתצהיר הראשון, אך העדר האישור בתצהיר הראשון לא היה סיבה מספקת לפסולו. עוד קבע בית המשפט כי התובע בדיון דחוף לא יגיש תצהירים נוספים ללא רשות בית המשפט, ומאחר שלשופט היה שיקול דעת לאפשר אותם, בית המשפט לא יתערב. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי טענות הנתבעים כערבים ובאשר למהות העסקה טעונות בירור במהלך המשפט ולא ניתן להכריע בהן בדיון דחוף. משכך, העניק בית המשפט למערערים רשות להתגונן, והורה לכל צד לשלם את הוצאותיו בצוותא, בצירוף סך של 300 לירות שכר טרחת עורך דין שישולמו למשיב.