ע"א 371/64

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את תביעת המערערת לשיפוי מחברת הביטוח המשיבה. המערערת שלחה הודעת שיפוי למשיב, שלטענת החברה אינה תקפה בשל אי סדרים פרוצדורליים. בית המשפט העליון דחה טענה זו, בקובעו כי ניתן היה לתקן את חוסר הפירוט של ההודעה על ידי בקשת המשיב למידע נוסף, דבר שלא עשה. זאת ועוד, נדחתה גם טענת המשיב כי ההודעה נשלחה מעבר למועד הפירעון שלה, שכן היא לא הועלתה בכתב ההגנה. באשר לשאלה המהותית האם היה למערער רישיון נהיגה, קבע בית המשפט כי מאחר שהמשיב לא העלה זאת כהגנה, המערער לא נדרש להביא ראיות לקיומו של רישיון. טענת המשיב כי אין הם חבים על פי הפוליסה משום שלמערערת אין רישיון נהיגה היא חריג שהיה עליהם לקבוע. מאחר שהמשיבים לא הצליחו לטעון אף אחת מעילות הערעור שלהם, פסק בית המשפט העליון לטובת המערער. הם קיבלו את הערעור והורו למשיב לשפות את המערערת בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי. כן חויב המשיב לשאת בהוצאות המשפט של המערער הן בגין הערעור והן בגין המשפט בבית המשפט המחוזי.