ע"א 6058/19

תקציר

ניתוח משפטי של פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין א.א. נ' ההסתדרות הרפואית הדסה I. עקרונות משפטיים והנמקה שיפוטית א. כבוד לממצאים עובדתיים ולחוות דעת מומחים בית המשפט העליון אישר מחדש את העיקרון המבוסס היטב לפיו בתי משפט לערעורים מגלים בדרך כלל איפוק בבחינת קביעות עובדתיות שנקבעו על ידי ערכאות נמוכות יותר, במיוחד כאשר ממצאים אלה מבוססים על ראיות מהימנות ועדויות מומחים. בית המשפט הדגיש כי: - ממצאים המבוססים על עדויות מומחים זוכים לכבוד משמעותי, במיוחד כאשר בית המשפט קמא שפט במפורש את מהימנותם של מומחים והסתמך על חוות דעתם כדי לגבש מסקנות עובדתיות. - תפקידה של ערכאת הערעור הוא בעיקר לוודא היעדר טעויות משפטיות או אי דיוקים עובדתיים ברורים, ולא להעריך מחדש ראיות אלא אם קיימות נסיבות חריגות. ב. שימור מדדי ראיות ומהימנות בית המשפט הבהיר כי כאשר בית המשפט קמא בוחן לעומק עדויות, שוקל חוות דעת מומחים ומגיע למסקנה מנומקת, ממצאים אלה חסינים בדרך כלל מפני התערבות הערעור. הדבר עולה בקנה אחד עם העקרונות שהותוו בפסיקה קודמת, כגון ע"א 6041/15 וערע"א 5131/10, המכירים במומחיותו של בית המשפט קמא בהערכת מהימנות ראייתית. ג. אין יוצא מן הכלל במקרה זה למרות שהמקרה כלל חוות דעת מומחים מתחרות, בית המשפט מצא שהוא לא עמד ברף לביקורת חריגה. די בפסק דינו המפורט והמנומק של בית המשפט המחוזי, שאימץ את חוות דעת המומחה של המשיב, כדי לבסס את המסקנות העובדתיות בדבר היעדר רשלנות בלידה. II. חידושים ועקרונות משפטיים א. חיזוק תפקידה של חוות דעת מומחה במקרים של רשלנות רפואית החלטה זו מאשרת כי במקרים רפואיים מורכבים, לחוות דעת מומחים יש משקל משמעותי. בית המשפט הדגיש כי הבחירה של בית המשפט קמא בעדות מומחה כבסיס לממצאים עובדתיים היא בדרך כלל מכריעה, ומחזקת את העיקרון המשפטי לפיו הסתמכות שיפוטית על שיקול דעת מומחה היא כלי עיקרי במקרים של אחריות רפואית. ב. הבהרת היקף הביקורת של ערכאת הערעור פסק הדין מדגיש את ההיקף הצר של התערבות ערכאת הערעור בקביעות עובדתיות ומהימנות, ועולה בקנה אחד עם העיקרון לפיו בתי משפט לערעורים אינם צריכים להחליף את שיקול דעתם בזה של בית המשפט קמא אלא אם כן הוכחו טעויות ברורות. זה מדגיש את החשיבות של עקביות שיפוטית וכיבוד סמכות ההערכה של בית הדין הנחות. ג. תחולת תקנות סדר הדין האזרחי בית המשפט השתמש בתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כדי לדחות את הערעור באופן רשמי, תוך המחשת הקפדה פרוצדורלית והקפדה על אמות המידה של ביקורת הערעור, ובכך ביסס את סמכותם של הכללים הפרוצדורליים בשמירה על היציבות השיפוטית. III. סיכום החלטת בית המשפט העליון במקרה זה מספקת אישור מחודש למספר עקרונות יסוד: - הסף הגבוה להתערבות ערעור בממצאים עובדתיים, במיוחד אלה המבוססים על מהימנות מומחה. - התפקיד הסמכותי של עדות מומחה במשפט הרפואי, תוך שמירה על כך שהסתמכות בתי המשפט על עדות כזו מבטיחה בדרך כלל את נכונותן של קביעות עובדתיות. - המשמעת הפרוצדורלית בדחיית ערעור שרק מערערת על ממצאים עובדתיים ומהימנים, אלא אם כן מופיעה טעות ברורה. מקרה זה מדגיש את מחויבותה של הרשות השופטת לכבד את המומחיות והשיפוט של בתי משפט נמוכים יותר ולשמור על יציבות בקביעות עובדתיות מורכבות, במיוחד במקרים של רשלנות רפואית.