רע"פ 4233/12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין קודם הקשור לעבירות בנייה. המבקש, שהיה בעל חנות לחומרי בניין שנבנתה ללא האישורים הנדרשים, הודה בתחילה באישומים במסגרת הסדר טיעון. עם זאת, בכל הנוגע לגזר הדין, ביקשה המבקשת לחזור בה מהודאתה. בית משפט השלום דחה את הבקשה והטיל קנס וכן צו הריסה למבנה. לאחר מכן ערערה המבקשת לבית המשפט המחוזי וטענה כי היעדר תרגום לעברית במהלך הדיונים פגע בזכותה להליך הוגן, וכי שגה בית משפט השלום בכך שלא אפשר לה לחזור בה מהודאתה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, והביא את המבקש להגיש בקשת רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר. פסק הדין הנוכחי דוחה את בקשת רשות הערעור, בטענה כי התיק אינו מעלה סוגיות מעבר לאינטרסים הקונקרטיים של הצדדים. השתלשלות האירועים מרמזת על ניסיון לעכב את הריסת המבנה שנבנה באופן בלתי חוקי. בית המשפט תומך בהחלטת הערכאה הנמוכה שלא לאפשר למבקשת לחזור בה מהודאתה שלוש שנים לאחר מעשה, מה גם שאין כל אינדיקציה לאילוץ או אי הבנה כלשהם ביחס לכתב האישום. באשר להיעדר תרגום לערבית, בית המשפט מכיר בזכותם של הנתבעים להבין את ההליכים המשפטיים נגדם, אך קובע כי במקרה זה לא נפגעו זכויותיו של המבקש. המבקשת יוצגה על ידי עורך דין דובר ערבית שתרגם עבורה את ההליך, ובית המשפט נחה דעתו כי היא הבינה את הדיונים. זאת ועוד, טענותיה של המבקשת בדבר היתר בניה, שיכול היה להצדיק את עמדתה, לא הוכחו, והראיות שהוצגו התייחסו למבנה אחר. כל התנהלותו של המבקש, שעיכב שוב ושוב את ההליך והפר צווי בית משפט, מעידה על חוסר תום לב, שבתי המשפט אינם יכולים לסבול. בנוסף, האינטרס הציבורי בשמירה על שלטון החוק ובמאבק בבנייה הבלתי חוקית גובר על דרישות המבקש. לפיכך, בקשת רשות הערעור, כמו גם הבקשה להצגת ראיות נוספות, נדחית.