תא"מ 6479-08-07

תקציר

פסק הדין דן במסגרת הנורמטיבית של חיובי ארנונה בישראל, תוך שימת דגש על סמכותן של עיריות לקבוע שיעורי מס תוך הקפדה על עקרונות של סבירות, שוויון ושיקול דעת מינהלי. כמו כן, היא מבהירה את חובתם של בעלי הנכסים לשלם מיסים אלה ואת הליך הערר הקבוע בחוק הרשויות המקומיות. המקרה שלפנינו סובב סביב קביעת המחזיקים בנכס ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן ואחריותם בתשלום ארנונה. בית המשפט בוחן את טענות הנתבעים כי לא היו המחזיקים בפועל, תוך הצגת הסכמי שכירות היסטוריים ופרטי רישוי עסקים. עם זאת, מהראיות עולה כי הנתבעים היו רשומים כבעלי נכסים ברישומי העירייה ולא התנגדו לכך באופן פורמלי. עם זאת, בית המשפט מקבל את טענתם כי עבודות בנייה נרחבות בסמוך לנכס הקשו על השימוש בו, ופטרו אותם מתשלום ארנונה בתקופת הבנייה. פסק הדין מדגיש כי אל לו לבית המשפט להגיע לאבסורד של גביית מיסים ממי שאינו יכול להחזיק בנכס או להשתמש בו בשל פעולות העירייה. לפיכך, הטענה כי הנתבעים היו בעלי הנכס נדחית, ותביעת העירייה לתשלום ארנונה נדחית. בנוסף, בית המשפט אינו פוסק הוצאות לאף אחד מהצדדים, תוך הכרה במורכבות הפרוצדורלית של התיק.