רע"פ 1905/15

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי בעניינו של מבקש ששמו לא פורסם, אשר נראה כי היה עובד ציבור. הבקשה לא התקבלה, שכן השופט קבע כי היא אינה עומדת בקריטריונים לערעור על חופשה בהתבסס על פסיקה קודמת. השופט קבע כי הבקשה לא העלתה שאלות משפטיות משמעותיות או השלכות מעבר לאינטרסים של הצדדים המעורבים, ולא היה חשש לעוול. זאת ועוד, השופט לא מצא עילה להתערב בבירורים העובדתיים ובממצאי המהימנות של בית משפט השלום. השופטת דחתה גם את טענת המבקשים בנוגע לפרשנות הגדרת תפקידם, בקובעה כי ההצדקה הנטענת של המבקש להתקשר עם מודיע הופרכה בראיות והפרה את חובות הנאמנות של עובד ציבור. גם מעשיו של המבקש נמצאו בלתי מוצדקים לפי חוק מס ערך מוסף. בנוסף, הדגישה השופטת את ההשפעות המזיקות של פעולות אלה על אמון הציבור בעובדי המדינה. הפניה לפסיקתו הקודמת של המשנה לנשיאה א' ברק, שהדגישה את ההשפעה המזיקה של השחיתות על החברה והשלטון. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, והמבקש חויב להתחיל בעבודות שירות במועד שקבע בית המשפט המחוזי.