רע"א 7198/17

תקציר

ניתוח משפטי של הסכסוך וההכרעה מקרה זה ממחיש עקרונות משפטיים חשובים הנוגעים לביקורת ערעור, היקף ההתערבות השיפוטית בממצאים עובדתיים ואמות מידה פרוצדורליות לקבילות ראיות חדשות בהליכי ערעור על פי הדין הישראלי. 1. **העקרונות המסדירים את בחינת הממצאים העובדתיים בערעור** הסוגיה המרכזית בתיק זה נסובה סביב בקשתו של המבקש לערער על הקביעות העובדתיות של הערכאות הנמוכות יותר - בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי - באשר למהימנות ומהימנות העדות. על-פי עקרונות המשפט הישראלי, בתי המשפט לערעורים אינם ששים בדרך כלל לבחון מחדש קביעות עובדתיות של ערכאות נמוכות יותר, במיוחד במקרים הנוגעים להערכות מהימנות, אלא אם כן קיימת טעות הניתנת להוכחה, אי סדרים פרוצדורליים או ראיות חדשות העלולות לשנות באופן מהותי את התמונה העובדתית. *עיקרון משפטי:* בתי המשפט מדגישים את הדוקטרינה של *"כבוד לממצאי בית משפט נמוך"*, ומכירים בהזדמנות העדיפה שלהם להעריך את התנהגותם ומהימנותם של עדים. כאמור, טענות המבקש בערעור זה מכוונות בעיקר להערכות העובדתיות והמהימנות, המוגנות מפני התערבות הערעור בהיעדר נסיבות חריגות. 2. **חסמים פרוצדורליים לבחינה מחודשת של ממצאים עובדתיים ומהימנים** בהתאם לאמות המידה שנקבעו בע"א 5667/17 שמש נ' רכבוך* ו-*ע"א 4438/17 עבירה נ' פלילי*, בית המשפט לערעורים הבהיר כי הוא אינו משמש כ"בית משפט שלישי" בבחינה מחדש של סוגיות עובדתיות שכבר הוכרעו באופן סופי. הקריטריונים למתן רשות ערעור בנסיבות כאלה הם נוקשים, ומדגישים כי ערעורים לא צריכים לשמש אמצעי להתדיינות חוזרת במחלוקות עובדתיות אלא אם כן יש טעויות משפטיות משמעותיות או ראיות חדשות. *חידוש משפטי:* מקרה זה אישר מחדש את דוקטרינת "השערה השלישית" במשפט הישראלי, לפיה ערכאות הערעור נזהרות מהתערבות בהערכות עובדתיות, ובכך מחזקות את סופיותן ויעילותן של הקביעות העובדתיות של ערכאות נמוכות יותר. הוא מדגיש את העיקרון כי נכונות עובדתית היא בראש ובראשונה נחלתם של בתי משפט ראשון ושני, וביקורת ערעור מוגבלת לסוגיות משפטיות ותקינות פרוצדורלית. 3. **קבילות מסמכים וראיות חדשים בבתי משפט לערעורים** ניסיונו של המבקש להציג מסמכים נוספים נדחה, בהתאם לעיקרון לפיו רשות ערעור מחייבת הגשת ראיות רלוונטיות, קבילות וקבילות מבחינה שיפוטית. החלטת בית המשפט משקפת היצמדות לכללים פרוצדורליים המגבילים את הצגת הראיות ברמת הערעור, במיוחד כאשר ראיות כאלה אינן עומדות בקריטריונים של סיבה טובה או חריגה. *חידוש משפטי:* גישה זו מאחדת את ההיקף הצר של ראיות קבילות בביקורת ערעור, מיישרת קו עם עקרונות היעילות הפרוצדורלית ומבטיחה שבתי המשפט יתמקדו בשאלות משפטיות ולא בבירור עובדות או הערכה מחדש של ראיות שכבר נשקלו. **סיכום העקרונות המשפטיים והחידושים בהחלטה:** - דגש על *"הכבוד לערכאות נמוכות יותר"* בממצאים עובדתיים ומהימנים, המגבילים את התערבות הערעור. - קריטריונים נוקשים למתן רשות ערעור על בסיס עובדתי, המקדמים סופיות שיפוטית. - הכרה בדוקטרינת *"הערעור השלישי"*, המחזקת את העובדה שערכאות הערעור אינן פורום להערכה מחדש של מחלוקות עובדתיות, למעט נסיבות חריגות. - כללים פרוצדורליים המסדירים את קבילותן של ראיות נוספות בשלב הערעור, ומבטיחים משמעת ובהירות פרוצדורלית. מקרה זה מדגים את מחויבותה של הרשות השופטת הישראלית למשמעת פרוצדורלית, כיבוד תפקידם של ערכאות נמוכות יותר בקביעות עובדתיות, ושמירה על יעילות השיפוט על ידי הגבלת התדיינות חוזרת מיותרת.