בג"צ 6884/05

תקציר

סלקום ישראל בע"מ ופרטנר תקשורת בע"מ עתרו לבג"ץ נגד שיטת חישוב האגרה השנתית שעליהן לשלם עבור התדרים האלחוטיים שהוקצו להן בעקבות זכייתן במכרז. המחלוקת נסבה על המועד שממנו יש לחשב את ארבע השנים שבהן היה על העותרים לשלם אגרה מופחתת עבור התדרים, כפי שנקבע בתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987. העותרים טענו כי יש לחשב את ארבע השנים ממועד הקצאת התדרים להם, ואילו המשיב טען כי יש לחשב תקופה זו ממועד מתן העותרים רישיון כללי למתן שירותי סלולר בישראל. בית המשפט בחן את הטענות המקדמיות שהעלתה המשיבה לדחיית העתירות, לרבות הטענה כי העותרים פעלו בחוסר תום לב ובאופן בלתי הוגן בכך שלא תקפו את עמדת ועדת המכרזים בנושא במהלך הליך המכרז. בית המשפט מצא כי בקשת העותרים להבהרות בעניין האגרה והכללת מלוא האגרה בתכניותיהם העסקיות לא מנעה מהם לערער בהמשך על עמדת הוועדה, שכן הבהרה זו לא הייתה חלק מתנאי המכרז ולא חייבה את העותרים. בית המשפט דחה גם את טענת המשיב כי סלקום עשתה צדק עם עצמה, וציין כי סלקום פעלה למיצוי ההליך המנהלי. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי לשון התקנות אינה נותנת תשובה ברורה באשר למועד תחילתן של ארבע השנים. בית המשפט הוסיף ומצא כי התכלית העומדת מאחורי שיעור האגרה המופחת אינה עולה מההיסטוריה החקיקתית או מהרקע הכללי של התקנות. בעוד שפרשנותם של העותרים התאימה יותר לשימוש ההדרגתי בתדרים שהוקצו להם, גם גישתו של המשיב הייתה סבירה. עם זאת, נוכח העמימות סביב תכלית שיעור האגרה המופחת, החיל בית המשפט את החזקה כי יש לפרש את דיני המס באופן המקל עם הנישומים. בהתאם לכך, קבע בית המשפט כי יש לחשב את תקופת ארבע השנים ממועד הקצאת התדרים לעותרים וקיבל את העתירות. המשיב חויב לשלם לכל עותר הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ש"ח.