פש"ר 1400/09

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לשחרור מזונות. השופטת הבהירה כי הדיון בבקשת ההפטר חל רק על חובות שנוצרו לפני מתן צו הכינוס. השופטת הדגישה כי פטור מתשלום דמי מזונות יינתן רק בנסיבות חריגות, שכן חובות אלה נחשבים לחובות חברתיים-חברתיים ולחובה מוסרית. החייב לא סיפק מידע מספק על הוצאותיו והכנסותיו, כך שלא ניתן היה להעריך אם יוכל לעמוד בתשלומים כלשהם בגין חוב המזונות. כמו כן, השופט קבע כי החייב פעל בחוסר תום לב משום שלא שילם את חוב המזונות גם לאחר כניסתו להליך והמשיך לצבור חובות חדשים. השופט הבחין בין מקרה זה לבין תקדימים קודמים שצוטטו על ידי החייב, וציין כי נסיבותיו של חייב זה היו שונות. בגיל 58, עם הכנסה חודשית כוללת של 9,005 שקל, לא ניתן לשלול אפשרות של נכסים עתידיים. עוד ציינה השופטת כי החוב למוסד לביטוח לאומי הוא למזונות ומוגן לפי סעיף 303(א) לחוק הביטוח הלאומי, המאפשר למוסד לנכות סכומים המגיעים לו מהקצבה המשולמת לחייב. בהתחשב באינטרסים של הקופה הציבורית ובאפשרות לעודד חייבים להימנע מתשלום מזונות, החליט השופט כי הנסיבות אינן מצדיקות לפטור את החייב מחובת מזונות. במקום זאת, הציע השופט כי החייב יוכל לפנות לרשות האכיפה והגבייה כדי שתקבע את יכולתו לשלם.