ערר 153/15

תקציר

בית המשפט מקבל את טענת המשיב כי יש לדחות את הערעור. זאת, משום שהבקשה אינה עומדת בתנאי הסף וחורגת מגבולות תמ"א 38. בית המשפט מסביר כי לרשות המקומית שיקול דעת לאשר זכויות נוספות במסגרת תכנית המתאר הארצית, ושיקול דעת זה מוגבל ל"טעמים מיוחדים הנובעים משיקולים תכנוניים". בית המשפט מדגיש כי הוועדה המקומית מוסמכת לשקול שיקולים תכנוניים כגון עומס תשתיות, שהוא שיקול תכנוני מובהק. תמ"א 38, כתכנית ארצית, אינה יכולה להיות קשורה לשיקולים תכנוניים ייחודיים לאזור ספציפי. התכנית מציעה שתי חלופות לסירוב לבקשה: הכנת תכנית מפורטת או סירוב לבקשה מ"טעמים מיוחדים". בית המשפט דן גם בהשפעתה של תמ"א 250ד', שהגדילה משמעותית את זכויות הבנייה במבשרת ציון, ומציין כי המשיבה לא שקלה את החלופות השונות במשך שנים. עם זאת, בית המשפט דוחה את בקשת המערערת לאישור היתר בניה מבלי לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים ומחליט לאפשר למשיב שהות לגבש מדיניות תכנונית. הערעור נדחה, והמשיבה נדרשת למסור הודעה על לוחות הזמנים הצפויים לגיבוש הפוליסה.