רע"א 5825/19

תקציר

ההחלטה מתייחסת לבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין תביעת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. הטענה נבעה מאירוע בו נפגע המשיב מאופנוע בלתי מזוהה בעת שחצה את הכביש. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום, אשר הורה למבקש, כבעליו הרשום של האופנוע, לפצות את המשיב. בית משפט השלום קבע כי המבקש לא נקט אמצעים מספיקים כדי למנוע את נהיגת האופנוע ואף התיר את השימוש בו. המבקשים טענו כי השאירו את מפתחות האופנוע בסלון, אך בית המשפט מצא את גרסתם לאירועים לא אמינה והגיע למסקנה כי הם לא עמדו בנטל הראייתי המוטל עליהם להוכיח כי לא אישרו את השימוש באופנוע. הבקשה לבית המשפט העליון ביקשה לערער על החלטה זו, אך נדחתה בנימוק שהיא כרוכה בהחלת החוק על העובדות הספציפיות של המקרה ואינה מעוררת שאלות עקרוניות או גורמת לעיוות דין. בית המשפט הדגיש כי חוסר אמינותו של המבקש ואי הצגת ראיות תומכות מצדיקים את מסקנותיהן של הערכאות הנמוכות יותר כי הן אישרו את השימוש באופנוע. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור.