עת"מ 54232-02-14

תקציר

העותר שכר נכס מסחרי בתל אביב ממנו הפעיל עסק. הוא נכלא בשנת 2002 ולאחר שחרורו לא חזר לעסק. עיריית תל אביב-יפו דרשה ממנו ארנונה ותשלומי מים עבור תקופת מאסרו ולאחריה, בסך כולל של למעלה מ-400,000 ₪. העותר טען כי החזיר את המפתחות לבעל הנכס ולכן אין לחייבו במיסים. עוד טען כי החוב אסור על פי חוק, שכן לא קיבל כל הודעה לגביו עד שנת 2012. העירייה טענה כי נקטה במספר פעולות גבייה שיש בהן כדי לעצור את תקופת ההתיישנות. עם זאת, פעולות הגבייה שהוזכרו לא היו מספיקות או לא קשורות לחוב השוטף. השופט קבע כי בעוד שהעותרת לא מסרה הודעה בכתב על הפסקת החזקה, העירייה גם לא הציגה חישוב ברור ומפורט של החוב. לפיכך, העתירה התקבלה בחלקה. על העירייה לספק חישוב מפורט של החוב, החל מ-0 ₪ בשנת 2005, תוך פירוט החיוב השנתי, שיעור הריבית וההצמדה. כל פעולות הגבייה נגד העותר התעכבו עד לחישוב זה. כל צד יישא בשכר טרחתו.