ת"א 652/97

תקציר

פסק דין זה מקורו בתביעה נגזרת המבקשת פיצויים בסך 1,500,000 ₪ בשם הנתבעת 1 (מגדלי באך), בגין פעולות שנקטו הנתבעים 2 ו-4 (כץ וחברתו) שגרמו נזק כספי למגדלי באך. התובע, בעל מניות במגדלי באך, טען כי כץ, גם הוא בעל מניות ודירקטור, הפר את חובת האמונים וחובת הזהירות שלו, מה שהוביל לנזקי החברה. הנתבעת 5 (גבע מהנדסים) הייתה בתחילה צד אך בהמשך נמחקה מכתב התביעה. בית המשפט הכיר בתביעה כתביעה נגזרת מטעם מגדלי באך נגד הנתבעים 2 ו-4. בפסק הדין נקבע כי כץ הפר את חובת האמונים וחובת הזהירות שלו כלפי מגדלי באך. הוא חתם בשם החברה על המחאות תשלום לחברה שלו, בניגוד להסכם בין הדירקטורים. בנוסף, כץ קיבל תשלום יתר וקיבל תשלומים לפני המועד המתוכנן, מה שגרם נזק לחברה. פעולות אלה היוו הפרה הן של חובת האמונים שלו והן של חובת הזהירות. עם זאת, השופט לא מצא ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענה כי דירקטור אחר, בוקרה, הפר את חובת הזהירות שלו. מעשיו של בוקרה, אף שהיו מפוקפקים, הונעו מתוך רצון למנוע נזק גדול יותר לחברה והיוו תגובה סבירה לנסיבות. לגבי הערכת נזקים וחובות, חוות הדעת של האדריכל עידו דאובר התקבלה עם כמה שינויים. כץ נמצא חייב למגדלי באך 1,710,812 שקל, בעוד שהחברה חייבת לכץ 200,244 שקל, 437,989 שקל למחסנים ו-65,900 שקל לעלויות תכנון. לאחר חישוב סכומים אלה, הגיע בית המשפט למסקנה כי מגדלי בך זכאית למלוא סכום תביעתה נגד כץ וחברתו. בעקבות זאת חויבו הנתבעים 3 ו-4 (כץ וחברתו) לשלם למגדלי באך סך של 1,500,000 ₪, בצירוף ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה, והוצאות שונות, לרבות שכר טרחת עורכי הדין של התובע. התביעה נגד הנתבע 2 (בוקרה) נדחתה, ולא ניתן צו להוצאות לטובתו. פסק הדין ניתן שלא בפניו ב-19 באוגוסט 2007.