בג"צ 2017/17

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בעתירה שהגיש עותר עלום שם, המערערת על החלטת רשות החשמל להעניק ארכות לחברה מסוימת, כוכב, בנוגע למועדים להקמת מתקן אגירה שאובה. הרישיון המקורי שניתן לכוכב התווה לוחות זמנים ספציפיים לתקופות סגירה והקמה פיננסית. עם זאת, בשל עיכובים ונסיבות שונות שאינן בשליטתו של כוכב, ביקשה החברה מהרשות. הרשות העניקה ארכות אלה, מה שגרם לעותר להגיש עתירה נגד החלטת הרשות, בטענה כי היא נעדרת שיקול דעת, מוקדמת מדי וסותרת את חובותיה של הרשות המנהלית. השופט נעם סולברג, לאחר ששקל בכובד ראש את הטיעונים שהציגו הצדדים, פסק לטובת המשיבים (רשות החשמל וכוכב). סולברג הסכים עם המשיבים כי הרשות הפעילה את שיקול דעתה המקצועי הסביר במתן ההארכה. הוא נימק זאת בכך שההארכה הראשונה מוצדקת בשל שינויים מבניים ברשות ורפורמות רגולטוריות, שיצרו חוסר ודאות לבעלי הרישיונות. בנוסף, ציינה השופטת כי הארכות ניתנו באופן סביר ובהתאם לתקנות הרלוונטיות, תוך שהיא דוחה את טענות העותרת בדבר היעדר הנמקה מספקת והפגיעה הנטענת בעקרונות השוויון והתחרות. חשוב לציין כי סולברג הדגיש כי הארכות ניתנו על בסיס הנסיבות הספציפיות של כוכב ולא יוחסו רק לעיכובים של החברה. עוד הבהיר כי הצורך במתן ארכות לפני השלמת הסגירה הפיננסית היה מוצדק, שכן מדובר בתנאי מוקדם לתקופת ההקמה. באשר לחילוט הערבות שהופקדה על ידי כוכב, הסכים בית המשפט עם פרשנותם של המשיבים לתקנות הרלוונטיות, שהביאה לתוצאה חיובית יותר עבור כוכב. לסיכום, החליט השופט סולברג לדחות את העתירה, תוך שהוא מדגיש כי רשות החשמל פעלה במסגרת סמכויותיה והפעילה שיקול דעת סביר במתן הארכות לכוכב. כמו כן, חויב העותר בהוצאות המשיבים, בסך 100,000 ₪, כאשר כל משיב יקבל 50,000 ₪. השופטים דנציגר ושוהם הסכימו עם הכרעת הדין.