תפ"ח 34278-12-11

תקציר

הנאשם הורשע ברצח שמואל סימן-טוב, הידוע גם בכינויו "דיבו", ביום 9 באוגוסט 2004, לפי סעיף 300(א)(3) לחוק העונשין. הכרעת הדין התבססה על ראיות, לרבות הודעותיו של הנאשם עצמו, לפיהן תכנן לשדוד את סימאן-טוב, שהיה ידוע כמי שנשא עמו סכומי כסף גדולים במזומן, מתוך אמונה שהוא פדופיל. הנאשם הצטייד בסכין מטבח וכפפות ופיתה את המתלוננת להגיע לחדרו באמתלה של מפגש מיני. בתוך החדר, תוכניתו של הנאשם השתבשה כאשר הקורבן התנגד והתפתח מאבק. הנאשם, באקט של הגנה עצמית, דקר את הקורבן למעלה מ-130 פעמים, גרם לו לחבלות קשות ולבסוף למוות. המחלוקות המרכזיות היו האם היה אקט מיני, מי החזיק את הסכין והסיבה לדקירות המוגזמות. בית המשפט מצא את גרסתו של הנאשם לאירועים, שהתפתחה במהלך המשפט, כבלתי אמינה וסותרת ראיות אחרות. במקום זאת, נקבע כי הנאשם תכנן שוד, שהסלים למאבק כאשר הקורבן התנגד, מה שהוביל למותו. טענת ההגנה העצמית של הנאשם לא נחשבה אמינה בשל מספרם הרב של פצעי הדקירה והיעדר הסבר הגיוני לאירוע. בנוסף, ציין בית המשפט כי מעשיו של הנאשם לאחר המאבק מעידים על קור רוח ורצון להשמיד ראיות. השופטים הרשיעו פה אחד את הנאשם ברצח, אישרו כי התקיימו היסודות הפיזיים והנפשיים של הפשע, וגזרו עליו מאסר עולם.