עס"ק 7541-04-14

תקציר

פסק הדין עוסק באיזון המורכב בין זכויות מעבידים לזכויות חוקתיות של עובדים, בפרט בכל הנוגע לשימוש בנתונים ביומטריים, כמו טביעות אצבע, לצורך רישום נוכחות במסגרת מקום העבודה. היא מדגישה את הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק ואת חובתו להגן על כספי הציבור, לצד זכויות העובדים לפרטיות, לכבוד ולאוטונומיה גופנית. בית המשפט מדגיש את האימוץ המהיר של הטכנולוגיה הביומטרית ואת הפיגור של מערכת המשפט בהסדרת השימוש בה, ומעלה חששות לשימוש לרעה במידע ולנזק בלתי הפיך מהפרות. פסק הדין מותח ביקורת על היעדר הסכמה מדעת ומרצון של העובדים בנוגע לאיסוף טביעות אצבע וקובע כי איסוף כזה פוגע בזכות לפרטיות. בית המשפט מגיע למסקנה כי טביעת אצבע היא מידע פרטי והוראתה הכפויה פוגעת בזכויותיו החוקתיות של הפרט. הוא אינו מוצא הוראה חוקית המאפשרת למעסיקים לדרוש נתונים ביומטריים, ומדגיש כי כל שימוש חייב להיות מוסדר בקפידה על ידי חוק או הסכמה לגיטימית. ההחלטה מחייבת הפסקת השימוש בשעון ביומטרי לצורך נוכחות בהיעדר הסכמה כדין ומדגישה את הצורך בפעולה חקיקתית שתתייחס להשלכות הרחבות יותר ולנזקים הפוטנציאליים של מערכות ביומטריות בתעסוקה.