בג"צ 620/02

תקציר

עניינו של המשיב מס' 3, אלוף משנה בצה"ל, המואשם במעשים מגונים בשתי חיילות, המתלוננות. בטרם הוגש כתב אישום עברו הן המשיב והן המתלוננים בדיקות פוליגרף, והמשיב ביקש גישה לרישומי הפוליגרף המלאים, בטענה שהם "חומר חקירה" לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. בית הדין הצבאי המיוחד הסכים תחילה לחשוף חלקים מחומר הפוליגרף, תוך הבחנה בין תוכן רלוונטי ללא רלוונטי, כדי להגן על פרטיות המתלוננים. עם זאת, בית המשפט הצבאי לערעורים הורה להעביר את כל החומר למשיב, בטענה כי החומר אינו חסוי וחיוני למשפט הוגן. בית המשפט העליון התערב והדגיש כי רק חומר רלוונטי לאישום נחשב ל"חומר חקירה". היא הכירה בצורך לאזן בין זכותו של הנאשם למשפט הוגן לבין זכותם של המתלוננים לפרטיות. בית המשפט קבע כי אין צורך לחשוף פרטים אישיים ורפואיים שאינם קשורים זה לזה מבדיקות הפוליגרף, אשר שימשו לבדיקה טכנית בלבד. משכך, נדחתה פרשנותו המרחיבה של בית המשפט הצבאי לערעורים. בית המשפט הדגיש את הצורך בבדיקה קונקרטית לצורך קביעת הרלוונטיות, והדגיש את חשיבות השמירה על פרטיותם וכבודם של עדים וקורבנות. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין למסור לסנגור חומר שאינו רלוונטי לאישום, תוך שמירה על זכויות המתלוננים ועל האינטרס הציבורי. בכך בוטלה החלטת בית המשפט הצבאי לערעורים והעתירה להגבלת הגילוי התקבלה.