ת"א 65597-09-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין החלקי, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **מבוא:** פסק הדין החלקי עוסק בתביעת נזיקין לפי חוק פיצוי קורבנות טרור, תשמ"ד-1984 ("חוק פיצוי קורבנות טרור"), שהוגשה על ידי תובעת שנפגעה בפיגוע יידוי אבנים. התביעה הוגשה גם נגד הרשות הפלסטינית כנתבעת 8, ובקשה זו נוגעת למתן פסק דין חלקי כנגדה, בדגש על רכיב הפיצוי העונשי (פיצוי לדוגמה). **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **חוק פיצוי קורבנות טרור – תכלית והוראות:** * **זכאות לפיצוי:** החוק קובע כי נפגעים ממעשה טרור זכאים לפיצויים לדוגמה (פיצוי עונשי) ממבצע מעשה הטרור, מתגמל הטרור, או ממי שחבותו נקבעה מכוח סעיפים 12-14 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), לרבות מאשרר מעשה טרור. * **גובה הפיצוי:** סעיף 2(ב) לחוק קובע פיצוי לדוגמה של 5,000,000 ₪ בגין מעשה טרור שגרם לנכות צמיתה, ו-10,000,000 ₪ בגין מעשה טרור שגרם למוות. * **החלה רטרואקטיבית:** סעיף 4 לחוק קובע כי תחולתו חלה גם על תביעות "בקשר למעשה טרור שטרם התיישנה או שהייתה תלויה ועומדת ערב תחילתו של חוק זה". * **חזקת "מתגמל טרור":** סעיף 2(ה) לחוק קובע חזקה כי הנתבע הוא מתגמל טרור אם מדיניותו בדבר מתן תמורה בקשר למעשי טרור מיושמת בדרך של חקיקה, חקיקת משנה או הנחיות, כל עוד לא הוכיח אחרת. 2. **דיני נזיקין – אחריות המאשרר:** * **סעיף 12 לפקודת הנזיקין:** קובע אחריות בנזיקין למי ש"מאשרר" עוולה שנעשתה בידי אחר. * **פרשנות "מאשרר" בהקשר של הרשות הפלסטינית:** הפסיקה קדמה לחוק פיצוי קורבנות טרור ראתה בהעברת כספים למבצעי פעולות טרור ובני משפחותיהם משום "אשרור" (ראו ע"א 2362/19 פלונים נ' הרשות הפלסטינית). 3. **מתן פסק דין חלקי:** * בית המשפט רשאי לתת פסק דין חלקי מקום בו מוצו בירורן של סוגיות טעונות הכרעה, או כאשר ברור ששמיעת ראיות נוספות לא תניב תועלת משפטית (רע"א 246/24 Hero Investment and Trading Corp נ' אוטמזגין). **חידושים ונקודות מרכזיות בפסק הדין:** 1. **החלת חוק פיצוי קורבנות טרור על הרשות הפלסטינית כ"מאשררת"**: * בית המשפט קובע כי הרשות הפלסטינית, על אף הטענות כי הפסיקה לשלם תגמולים, עדיין חבה באחריות מכוח היותה "מאשררת" מעשה טרור, בהתאם לסעיף 12 לפקודת הנזיקין. * העברת כספים למפגעים או לבני משפחותיהם, גם אם הופסקה, מהווה ביטוי לנכונות ליטול אחריות כספית, להכרה במעשים ולהוקרתם. הדבר מבטא אחריות, הכרה והזדהות, אף אם התשלומים הופסקו. * התמריץ הגלום בתגמול הכספי (גם אם הופסק) משמש כבסיס לאחריות הרשות כמאשררת, שכן הוא תורם לעידוד מעשי טרור. * הפסיקה מדגישה כי גם תשלום בודד מצד הרשות למפגע מבסס את מעמדה כמאשררת. 2. **תחולה רטרואקטיבית של החוק**: * בית המשפט דוחה את טענת הרשות הפלסטינית בדבר אי תחולה רטרואקטיבית של החוק על אירועים שקדמו לכניסתו לתוקף. * הוראת סעיף 4 לחוק ברורה וחד-משמעית – היא חלה על תביעות שהיו תלויות ועומדות ערב כניסת החוק לתוקף. * המחוקק קבע כי אין להגן על אינטרס ההסתמכות של מי שפעל כמאשרר, גם אם עשה זאת לפני כניסת החוק לתוקף. * בית המשפט מבהיר כי אחריות המאשרר בנזיקין הוכרה עוד קודם לחוק. החוק שינה באופן רטרוספקטיבי את השלכות מעשה האישור, בכך שהוא מזכה את הנפגע בפיצוי הקבוע בחוק. הפגיעה באינטרס ההסתמכות של הרשות נחשבת מידתית ומוצדקת. 3. **דחיית טענות הרשות הפלסטינית בנוגע להפסקת התשלומים**: * **אי הפסקת תוקף רטרואקטיבי:** בית המשפט קובע כי הפסקת התשלומים (גם אם בוצעה "כאן ואילך") אינה מבטלת את האחריות בגין תשלומים שבוצעו בעבר, ואין לה משמעות רטרואקטיבית. * **הגשמת תכלית החוק:** הטענה כי הפסקת התשלומים מביאה להגשמת תכלית החוק נדחית. תכלית החוק היא לא רק הפסקת תגמול טרור, אלא גם פיצוי קורבנות. הפסקת התשלומים אינה מביאה להגשמת תכלית זו. * **אופי התשלומים:** בית המשפט מטיל ספק בטענת הרשות כי התשלומים היו בעלי אופי "סוציאלי" בלבד, וכי אינם מהווים תגמול טרור. היעדר בהירות בנוגע למדיניות התשלומים החדשה ועל רקע התעקשות הרשות כי מעולם לא תגמלה מעשי טרור, מחליש את טענתה. 4. **גובה הפיצוי העונשי**: * בית המשפט קובע כי סכומי הפיצוי לדוגמה הקבועים בחוק הם סכומים קבועים, שאינם תלויים בשיעור הפגיעה או בעוצמת הזיקה למעשה הטרור. * לבית המשפט אין שיקול דעת בקביעת סכום הפיצוי, ולכן הפסקת התשלומים אינה יכולה להשפיע על גובהו. 5. **מתן פסק דין חלקי**: * התקיימו התנאים למתן פסק דין חלקי, שכן בירורן של הסוגיות הנוגעות לפיצוי העונשי כנגד הרשות הפלסטינית הושלם, והוכח כי הרשות מהווה "מאשררת" וכי יש להחיל עליה את חוק פיצוי קורבנות טרור באופן רטרואקטיבי. **מסקנה:** בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי דין הבקשה למתן פסק דין חלקי כנגד הרשות הפלסטינית להתקבל. הרשות תחויב בתשלום פיצוי לדוגמה בסך 5,000,000 ₪ לתובעת, בהתבסס על היותה "מאשררת" מעשה הטרור, ועל תחולתו הרטרואקטיבית של חוק פיצוי קורבנות טרור. פסק הדין מדגיש את השינוי המשפטי שהכניס החוק, המרחיב את האחריות של גורמים שונים, ובפרט של הרשות הפלסטינית, בפיצוי נפגעי טרור, וזאת גם אם תשלומים למפגעים הופסקו.