עת"מ 7424-02-19

תקציר

העותרת, חברה ממשלתית האחראית על הקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב, ביקשה לבטל את דרישת העירייה המשיבה לתשלום היטלי תיעול וסלילה בגין שתי תחנות תת קרקעיות. החברה טענה כי יש לראות בתחנות "רחובות", הפטורים מהיטלים אלה, או כי ביצוע העבודות מהווה תחליף לתשלום ההיטלים, מה גם שהיא מבצעת את הבנייה מטעם המדינה ועל חשבונה. בנוסף, טען העותר כי נפלו פגמים בחישוב הסכומים הנדרשים. העירייה המשיבה, לעומת זאת, טענה כי התחנות אינן רחובות וכי החברה, כישות משפטית נפרדת, חייבת בתשלום ההיטלים. זאת ועוד, טענה המשיבה כי העבודות שביצעה העותרת אינן פוטרות אותה מתשלום וכי לא נפלו פגמים מהותיים בחישובים. בית המשפט קבע כי טענות העותר אינן נתמכות. נמצא כי לא ניתן לסווג את התחנות כ"רחובות" על פי החקיקה הרלוונטית וכי פרשנותו של העותר למונח אינה משכנעת. גם טענת החברה כי היא מבצעת את הפרויקט מטעם המדינה ולכן יש לפטור אותה מהיטל תיעול, נדחתה, שכן העותרת אינה אורגן ממלכתי. לבסוף, מצא בית המשפט כי כל טעות בחישובים אינה משמעותית דיה כדי להצדיק את ביטול החיובים, מה גם שהמשיב סיפק להם הסבר והפחית משמעותית את הסכומים הנדרשים. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב בכיסוי הוצאות המשיב.