רע"פ 3761/11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין של בית המשפט לתעבורה בירושלים בעניינו של אדם (המבקש) שהורשע בגרימת מוות ברשלנות, נהיגה רשלנית ופזיזות בעת הפעלת משאית. העונש המקורי כלל 21 חודשי מאסר, שבעה חודשי מאסר על תנאי ו-20 שנות פסילה מהפעלת רכב כלשהו. המבקש ערער על החלטה זו בבית המשפט המחוזי בירושלים, שקיבל חלקית את הערעור, והפחית את תקופת הפסילה ל-20 שנה לרכב כבד ושמונה שנים לרכב פרטי. לאחר מכן ניסה המבקש לערער על פסק דין זה בפני ערכאה גבוהה יותר, נשוא פסק דין זה. בית המשפט העליון דוחה את בקשת רשות הערעור, בטענה שהיא אינה עומדת בדרישות לערעור בגלגול שלישי, דבר המחייב בדרך כלל העלאת סוגיות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית מעבר לתחום המקרה הפרטני. בית המשפט מכיר אמנם בכך שייתכנו נסיבות חריגות המצדיקות ערעור כזה, אך אינו סבור כי המקרה הנוכחי מציג אותן, חרף טענות המבקש. הנסיבות שצוינו על ידי המבקש, לרבות תסקיר מבחן חיובי והשפעת התאונה על מצבו הנפשי והכלכלי, אינן מהוות עילה מספקת. הכרעת הדין מתייחסת גם לחומרת העבירה, למסוכנות הנשקפת מהרכב המעורב ולצורך בשיקולי גמול והרתעה בגזר הדין. בית המשפט מגיע למסקנה כי העונש שהוטל על ידי הערכאה הנמוכה יותר הוא ראוי ומוצדק, דוחה את בקשת רשות הערעור ומותיר על כנו את העונש כפי שניתן.