ת"א 1376/96

תקציר

פסק הדין דוחה את טענתו של תובע שנורה ונפצע על ידי הנתבעת, מדינת ישראל, במהלך התפרעות בה השתתף התובע. טענת התובע כי לירי לא הייתה הצדקה נדחית, שכן הראיות מלמדות כי הוא היה ממובילי המתפרעים האלימים והירי היה תגובה חוקית לאיום הנשקף מהמתפרעים לשלום הציבור. פסק הדין מדגיש את חוסר אמינותה של התובעת ואת מהימנותם של עדי הנתבע. היא מדגישה כי גרסת התובע לאירועים השתנתה במהלך המשפט ולא נתמכה בראיות. בפסק הדין נמצא כי התובע, למרות גילו הצעיר, השתתף באופן פעיל בהתפרעויות, והירי נועד להשיב את הסדר על כנו ולהגן על אחרים, לאחר מיצוי אמצעים אחרים. באשר לנטל ההוכחה והאחריות, בית המשפט קובע כי המדינה אינה אחראית למעשים במסגרת הרשאה כדין, והתובע אינו מוכיח רשלנות. גם טענות התובע בדבר נזק ראייתי ורשלנות נדחות. מפסק הדין נקבע כי הירי היה מוצדק ובהתאם לתקנות, והתביעה נדחית בהוצאות שנפסקו לנאשם, כולל 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.