ע"פ 65/49

תקציר

המקרה, והיב סאלח כליל נ' היועץ המשפטי לממשלה, היה ערעור פלילי שנדון בשופט זילברג בעניינו של גבר שהואשם ברצח אשתו. המערער טען כי מאחר שהעבירה בוצעה לפני קום המדינה בשטח שנכבש לאחר מכן, אין לבתי המשפט בישראל סמכות שיפוט. עם זאת, השופט זילברג אישר את סמכות השיפוט הטריטוריאלית של בתי המשפט בהתבסס על פקודת השיפוט והסמכויות, 1948. הטענה העיקרית התמקדה במהימנות עדותה של חמותו של המערער, ורדה, אשר טענה כי ראתה את המערער יורה באשתו. הסנגור עמד על כך שעדותה של ורדה אינה עקבית ואינה אמינה. השופטת זילברג הכירה בחוסר העקביות, אך האמינה להערכת בית המשפט לגבי אמינותה. יתר על כן, השופט הסכים עם הרשעתו של הערכאה הנמוכה יותר בהריגה אך לא ברצח, שכן הראיות לא תמכו ברעיון של כוונה תחילה. הסברו הפנטסטי של המערער לאירועים ולהתנהלותו לאחר האירוע, לרבות חוסר אכפתיות וסיפורים דמיוניים, נחשבו כמעידים על אשמה. בכך אישר השופט זילברג את ההרשעה, אך הפחית את עונש המוות בתלייה לשתים עשרה שנות מאסר. פסק הדין הדגיש את חומרת העבירה ואת הצורך בעשיית צדק, תוך הבטחת עונשו של המערער תוך התחשבות גם בנסיבות המקלות.