ע"פ 55/20

תקציר

בהכרעת הדין בחן בית המשפט את ערעורו של המערער והחליט לדחות אותו, תוך שהוא מאשר את עונש 20 שנות המאסר על הריגה לפי החוק לפני תיקונו. המערער טען כי פעל בקלות דעת, והציע לסווג מחדש את פשעו לעבירה פחותה לפי החוק החדש. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות לקלות דעת, וקבע כי מעשיו הפגינו אדישות, והתיישרו יותר עם רצח. החוק המתוקן, שחילק את ההריגה לעבירות נפרדות על בסיס כוונה, לא מיקל במעשיו שכן הם גובלים ברצח. בית המשפט ציין את הסדר הטיעון של המערער, תוך הכרה בחומרת האלימות שהפעיל. חרף היעדר עברו הפלילי של המערער ונסיבות אישיות, מצא בית המשפט את מעשיו – חנק, הכאה ולבסוף ריסוק גולגולתה של בת זוגו – אלימים ואכזריים ביותר, המצדיקים את העונש המוסכם. פסק הדין שקל את תקדימי המקרה אך הדגיש את חומרת מעשיו של המערער בהשוואה אליו, והגיע למסקנה כי אין עילה להקל בעונש. ערעורים על החמרת העונש, שנבעו ממצוקת משפחת הקורבן, צוינו, אך נדונו מחוץ לתחום סמכותו של בית המשפט בערעור זה. בסופו של דבר, ההחלטה פה אחד של השופטים אישרה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, כאשר השופט י' קרא נתן את חוות הדעת, בהסכמת השופטים נ' הנדל וא' שטיין, ביום 19.7.2020.