בג"צ 3922/16

תקציר

העתירה בתיק זה סובבת סביב שורה של החלטות שניתנו בתיק הפלילי של העותר, ובראשן גזר דין המחייב אותו לרצות עונש מאסר. העותר, תושב עזה הנשוי לאזרח ישראלי, רכש בשנת 2000 חלקת אדמה בייעוד חקלאי ובנה עליה בית ללא היתר בשנת 2003. הדבר הצית מאבק משפטי ממושך שנמשך למעלה מעשור, במהלכו הפר העותר שוב ושוב צווי בית משפט והמשיך בבנייה הבלתי חוקית ובשימוש בקרקע. הוגשו נגדו כתבי אישום רבים, שהסתיימו במספר הרשעות ובעונש שכלל מאסר. בתי המשפט פסקו נגדו בעקביות, תוך הדגשת התעלמותו הבוטה מהחוק והצווים, גם לאחר הזדמנויות רבות והקלות דעת. למרות שהכירו בסוגיות בתחום הדיור והתכנון במגזר הערבי, מצאו בתי המשפט את התנהגותו של העותר בלתי נסלחת. בג"ץ דחה את העתירה על הסף בשל היעדר ידיים נקיות של העותר וניסיונו להצדיק את מעשיו הבלתי חוקיים. בית המשפט הדגיש כי על מבקשי הצדק לפנות למערכת המשפט בכבוד, דבר שהעותר לא הוכיח. יתר על כן, בג"ץ אינו מתפקד כערכאת ערעור לבתי משפט רגילים, במיוחד לא לערעורים פליליים של בית המשפט העליון. העתירה, שנתפסה כניסיון להאריך את המאבק המשפטי גרידא, נדחתה, וצו הביניים נדחה. החלטה זו התקבלה ללא כל הוצאות, נוכח היעדר מענה.