ו"ע 1154/06

תקציר

המערערת, שהתגרשה מבעלה וחתמה על הסכם גירושין המזכה אותה בדמי מזונות, חלקה על סירובו של המשיב להעניק לה קצבת שאירים לאחר מות בעלה לשעבר. טענת המשיב הייתה כי זכאותו של המערער מנוגדת להוראות הדין. בית המשפט הסכים עם המשיב וקבע כי סמכותם של המשיב והוועדה מוגבלת לשאלות העולות מכוח החוק. כמו כן, הודגש כי הבטחות מנהליות אינן יכולות להקנות זכויות הסותרות את החוק. לגופה של טענת ההסתמכות של המערערת, מצא בית המשפט כי היא הסתמכה על עצת עורך דינה ולא על תגובת צה"ל. בנוסף, להבטחת צה"ל לא היה תוקף משפטי שכן היא לא הוסמכה ולא עמדה בתנאים הנדרשים להבטחה מנהלית. בית המשפט דחה גם את תביעתה הקניינית של המערערת ופירש את הדין הרלוונטי כמשמר את הסטטוס קוו לנשים גרושות, המזכה אותן בזכויות שהיו להן טרם פטירת הפנסיונר. מאחר שבעלה לשעבר של המערערת לא חויב בתשלום מזונות בעת פטירתו, היא לא הייתה זכאית לקצבה. יתר על כן, בהחלטה הודגש כי לא ניתן לחייב את המשיב לפעול בניגוד לחוק בהתבסס על זכויותיו של המנוח. לבסוף הבהיר בית המשפט כי הטענות לרשלנות נגד צה"ל חורגות מתחום שיפוטו. מטעמים אלה דחתה הוועדה את הערר, הותירה את החלטת המשיב על כנה, והעניקה זכות ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 30 יום.