ת"א 43147-05-12

תקציר

המחלוקת נוגעת לחוב ארנונה וחוב היטלי פיתוח שחבה הנתבעת לעירייה התובעת. לטענת התובעת, סכומים אלה מגיעים על סמך מדידות מעודכנות של רכוש הנתבעת, שהביאו לשומות מס גבוהות יותר. הנתבעת טוענת כי המדידות אינן נכונות וכי אין לחייבה בתשלום המס המוגדל. בית המשפט מוצא כי היה על הנתבע לערער על המסים במסלול המנהלי הקבוע בחוק הרשויות המקומיות, ולא כהגנה בתביעה כספית. עם זאת, מאחר שהתובעת לא הביאה ראיות לכך שהודעות תשלום לשנים 2009-2010 נשלחו לנתבע, על בית המשפט לשקול את טענות הנתבעת. מבחינה מהותית, בית המשפט מקבל את מידותיו של התובע ומוצא כי לנתבע אין הגנה תקפה לשנים אלו. לגבי שנת 2011 נדחתה התנגדות הנתבעים, והם לא ערערו על החלטה זו, כך שאין להם הגנה גם לשנה זו. למרות שהוכח כי הנתבע חייב בארנונה, התובע לא הוכיח את הסכום המדויק. באשר להיטלי פיתוח, בית המשפט קובע כי התובע לא מילא אחר הוראות פסק דין קודם להביא ראיות מפורטות לחיובים. כתוצאה מכך, התביעה להיטלי פיתוח נכשלת. בסיכומו של דבר, התובע לא הוכיח את תביעתו לארנונה או להיטלי פיתוח, ועל כן התביעה נדחית. כל צד אחראי להוצאות המשפטיות שלו.