ב"ל 34519-05-22

תקציר

ניתוח זה יתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים שהודגמו בדיון המקרה ובהחלטה לגבי מינוי מומחה רפואי נוסף. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **שיקול דעת רחב למינוי מומחים נוספים:** * המקרה מדגיש שינוי משמעותי במסגרת המשפטית המסדירה מינוי מומחים רפואיים נוספים. סעיף 17 להנחיות, כפי שפורש בפרשת *צ'יומי*, מעניק לבית המשפט "שיקול דעת רחב" בעניין זה. זוהי סטייה מהנחיות קודמות שקבעו "נסיבות קונקרטיות" למינויים כאלה, כגון אי התייחסות של המומחה הראשוני לכל השאלות, תמיכה באסכולה מחמירה יותר או דרישה לתחום התמחות נוסף. * **מינוי כחריג:** * למרות שיקול הדעת המורחב, נותר העיקרון כי מינוי מומחה נוסף הוא "חריג לכלל". הכלל, כאמור בסעיף 15 להנחיות, הוא כי על בית הדין "להסתפק במינוי מומחה אחד בגין פגם אחד". זה מדגיש שבתי המשפט לא צריכים למנות באופן שגרתי מספר מומחים. * **הגדרה והכרה של אסכולות רפואיות:** * המקרה דן בהרחבה במושג "אסכולות רפואיות" כהצדקה למינוי מומחה נוסף. *פרשת לאור* מספקת הגדרה מפורטת, תוך התייחסות לפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין *קצין פיצויים נגד רוט*. חוות דעת רפואית מהווה אסכולה אם היא: * לא בהכרח מוסכם אוניברסלי או מוכח בוודאות קרובה. * נתמך על ידי ראיות במרכזים רפואיים חשובים או על ידי מומחים בעלי שם בינלאומי. * מוצג כדעה מבוססת בספרי לימוד מכובדים, המבוססים לעתים קרובות על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על תופעה, קשר או הסבר, ומבדילים בינה לבין השערות גרידא. * חידוש משפטי נכנס בפרשת *לב*, המעדכן את ההגדרה כך שתכלול חוות דעת רפואיות המופיעות בכתבי עת רפואיים בולטים ובאתרי מידע מקוונים, בתנאי שהן מכילות הפניות למאמרים רבים ומחקרים רפואיים רציניים המצביעים באופן משכנע על קשר סיבתי. * **נטל ההוכחה לאסכולות רפואיות:** * *פרשת איילון* קובעת כי הנטל להוכיח קיומה של אסכולה רפואית אחרת מוטל על המבוטח. הוכחה זו צריכה להתבסס על חוות דעת רפואית כבדת משקל, התומכת בדעה מקלה יותר מזו של המומחה שמונה. חשוב לציין כי *פרשת איילון* מאפשרת גם להסתמך על פסקי דין קודמים שכבר הכירו בקיומה של אסכולה מיטיבה שכזו. * **הכחשת הקשר הסיבתי המושגי כהצדקה:** * חידוש משפטי מרכזי שהודגש הוא העיקרון שנקבע במקרים כמו *רדמי* ו*רודריגז*. בעוד שבדרך כלל, אין די בציון תוצאות עובדתיות דומות במקרים אחרים כדי להצדיק מומחה נוסף, כלל זה משתנה כאשר המומחה שמונה מכחיש "קשר סיבתי רעיוני" בין ליקוי התובע לבין תנאי עבודתו. אם מומחים רפואיים אחרים או פסקי דין קודמים מכירים בקשר רעיוני כזה, אך המומחה שמונה על ידי בית המשפט מכחיש זאת, הדבר יכול להוות עילה מספקת למינוי מומחה נוסף. * סעיף 20 מיישם עיקרון זה ישירות, ומציין את הצהרת המומחה כי "אין הסכמה לגבי התפתחות שינויים דיסקוגניים בעמוד השדרה הצווארי" בקשר לתנועות חוזרות ונשנות וכלים רוטטים, למרות הסכמה על קישורים כאלה בעמוד השדרה המותני. הכחשה זו של קשר רעיוני, כאשר פסקי דין אחרים מכירים בכך, מהווה בסיס להחלטה. * **הסתמכות על תקדים למקרים דומים:** * התיק מכיר בכך שבית הדין הארצי התיר בעבר מינוי מומחה נוסף כאשר תובע מציג פסקי דין של בתי משפט אזוריים שהכירו בקשר סיבתי במקרים דומים. עובדה זו מחזקת את חשיבותו של התקדים בהוכחת קיומה של אסכולה רפואית מקלה יותר ובהצדקת מינויו של מומחה נוסף, כפי שניתן לראות בתיקי *צ'יומי* ו-*עמר*. * **יישום למקרה הנוכחי:** * ההחלטה בפסקה 22 מסנתזת עקרונות אלה במסקנה כי המומחה מחזיק ב"אסכולה נוקשה". התובעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה על ידי הוכחת קיומה של אסכולה מקלה יותר, הנתמכת על ידי פסקי דין קודמים שהכירו בקשר סיבתי בין שינויים ניווניים בעמוד השדרה הצווארי לבין עבודה בכלים רוטטים, כפי שצוין בפרשת *שריקי* ו*הרוש*. ראיה קולקטיבית זו מצדיקה מינוי מומחה נוסף.